במסגרת המנהג של לקרוא תוויות ומרכיבים על כל דבר. קראתי את המרכיבים של מיונז תעשייתי וגרוע מכך, אחייניתי הגאונה, בת ה 13 קראה את המרכיבים. ומה היה לה להגיד? שיש בזה הכל חוץ ממה שהיא הייתה מצפה למצוא במיונז.
אז בתור התחלה, הבנות בבית נגמלו מסלט טונה עם מיונז כי בשלב הזה, הפסקתי לקנות מיונז. מה עוד שהטבעונות שחדרה לה בזדוניות לביתנו לאט לאט ובשקט והחלה לכרסם ביותר ויותר מארוחותינו, גם לא התלהבה ממיונז. אני לא מגדירה את עצמי כטבעונית (למעשה אני דואגת לא להגדיר את עצמי בכלל), אבל מיונז היה בהחלט משהו ששמחתי להיפטר ממנו.
אבל... מה קורה כשמתחילים להתגעגע לסלט תפוחי אדמה? סלט הזה שהכרחי בפיקניקים, שקיים עוד מימי הסבתא שלי והסבא של אלון ביחד? אז חיפשתי פתרונות וקראתי מלא ספרי בישול ובלוגים שעשו מיונז מכל מיני אגוזים וטופו וכאלה ו...לא התחברתי.
כשהייתי בארץ, עילעלתי בספרי המתכונים של אמא שלי, ואז ניתקלתי במתכון בספר הירקות של שרי אנסקי, מעיין מיונז של אחת העדות, שעשוי מתפוח אדמה. כן! פשוט להשגה, לא מצריך חנות טבע ומתאים מאד לסלט תפוחי אדמה. אם כבר מבשלים תפוחי אדמה, מה הבעיה להוסיף עוד אחד?
עשיתי ניסויים, המתכון הראשוני היה בטעמים חזקים מאד, המון שום והמון לימון ואז הגעתי למתכון שממש מוצא חן בעיני.
אז ככה (ובסוגריים אתן את המתכון המקורי למי שרוצה לנסות):
1 תפוח אדמה בינוני (בישלתי אותו יחד עם תפוחי האדמה של הסלט בהרבה מים וקצת מלח עד לריכוך מלא)
1 שן שום כתושה (המתכון המקורי היו 4-5 שיניים)
מיץ מחצי לימון קטן (במתכון המקורי היה מיץ מלימון גדול שלם)
מלח
1 כפית מייפל (לא היה במתכון המקורי, לי הייתה חסרה קצת המתיקות של המיונז, לא חובה)
2-3 כפות שמן זית (במתכון המקורי היה כתוב, שמן כמה שלוקח)
מכניסים את כל המצרכים למעבד מזון (במתכון המקורי מתחילים בלי שמן ומוסיפים "כמה שלוקח"), ומתחילים לעבד, אחרי שיש ממרח, מורידים את מה שנדבק לדפנות לתוך הממרח ומעבדים שוב, תוך 2 דקות זה מגיע ממש למרקם של מיונז. לא ייאמן!!!
עכשיו תכינו סלט תפוחי אדמה לפי הסבתא האהובה עליכם, אצלנו חותכים 4 תפוחי אדמה גדולים, כוס אפונה קפואה שבושלה מעט, 3-4 מלפפונים חמוצים חתוכים לקוביות, 2 בצל ירוק קצוץ ו 2-3 כפות מיונז מעשה ידיכם. הכי פשוט בעולם.
את שאר המיונז, אפשר לשמור במקרר, שלי נשמר שבוע בקלות בצנצנת.
עוד יתרון לסיום, סיכוי סביר שלא תהרגו מישהו מהרעלת סלמונלה עם מיונז כזה.
אז בתור התחלה, הבנות בבית נגמלו מסלט טונה עם מיונז כי בשלב הזה, הפסקתי לקנות מיונז. מה עוד שהטבעונות שחדרה לה בזדוניות לביתנו לאט לאט ובשקט והחלה לכרסם ביותר ויותר מארוחותינו, גם לא התלהבה ממיונז. אני לא מגדירה את עצמי כטבעונית (למעשה אני דואגת לא להגדיר את עצמי בכלל), אבל מיונז היה בהחלט משהו ששמחתי להיפטר ממנו.
אבל... מה קורה כשמתחילים להתגעגע לסלט תפוחי אדמה? סלט הזה שהכרחי בפיקניקים, שקיים עוד מימי הסבתא שלי והסבא של אלון ביחד? אז חיפשתי פתרונות וקראתי מלא ספרי בישול ובלוגים שעשו מיונז מכל מיני אגוזים וטופו וכאלה ו...לא התחברתי.
כשהייתי בארץ, עילעלתי בספרי המתכונים של אמא שלי, ואז ניתקלתי במתכון בספר הירקות של שרי אנסקי, מעיין מיונז של אחת העדות, שעשוי מתפוח אדמה. כן! פשוט להשגה, לא מצריך חנות טבע ומתאים מאד לסלט תפוחי אדמה. אם כבר מבשלים תפוחי אדמה, מה הבעיה להוסיף עוד אחד?
עשיתי ניסויים, המתכון הראשוני היה בטעמים חזקים מאד, המון שום והמון לימון ואז הגעתי למתכון שממש מוצא חן בעיני.
אז ככה (ובסוגריים אתן את המתכון המקורי למי שרוצה לנסות):
1 תפוח אדמה בינוני (בישלתי אותו יחד עם תפוחי האדמה של הסלט בהרבה מים וקצת מלח עד לריכוך מלא)
1 שן שום כתושה (המתכון המקורי היו 4-5 שיניים)
מיץ מחצי לימון קטן (במתכון המקורי היה מיץ מלימון גדול שלם)
מלח
1 כפית מייפל (לא היה במתכון המקורי, לי הייתה חסרה קצת המתיקות של המיונז, לא חובה)
2-3 כפות שמן זית (במתכון המקורי היה כתוב, שמן כמה שלוקח)
מכניסים את כל המצרכים למעבד מזון (במתכון המקורי מתחילים בלי שמן ומוסיפים "כמה שלוקח"), ומתחילים לעבד, אחרי שיש ממרח, מורידים את מה שנדבק לדפנות לתוך הממרח ומעבדים שוב, תוך 2 דקות זה מגיע ממש למרקם של מיונז. לא ייאמן!!!
עכשיו תכינו סלט תפוחי אדמה לפי הסבתא האהובה עליכם, אצלנו חותכים 4 תפוחי אדמה גדולים, כוס אפונה קפואה שבושלה מעט, 3-4 מלפפונים חמוצים חתוכים לקוביות, 2 בצל ירוק קצוץ ו 2-3 כפות מיונז מעשה ידיכם. הכי פשוט בעולם.
את שאר המיונז, אפשר לשמור במקרר, שלי נשמר שבוע בקלות בצנצנת.
עוד יתרון לסיום, סיכוי סביר שלא תהרגו מישהו מהרעלת סלמונלה עם מיונז כזה.
תפוח האדמה במתכון המיונז - מבושל?
השבמחק