לקום בבוקר לארגן לאנצ' בוקסים, לקום בבוקר לארגן לאנצ' בוקסים, לקום בבוקר לארגן לאנצ' בוקסים, אאאאהההההה....
עברו 3 ימים מתחילת שנת הלימודים, אני אף פעם לא אתרגל לזה. באמת שחשבתי שסיימתי עם מטלות הבוקר בסוף התיכון ואז גיליתי שבצבא זה ממשיך ואז חשבתי שסיימתי עם זה ואז הבנות הגיעו לגיל הגן. בהתחלה הן עוד היו במשפחתון, כל אחת בתורה, שלא מאד מקפידים על שעת ההגעה. אחר כך הגננת בגן כבר העירה בעדינות שכדאי להגיע עד 8:30 גג 9:00 ועמדתי בזה בכבוד, אבל המסגרות הרציניות באמת לא איחרו להגיע והנה אני עומדת במטבח לפני 7 בבוקר ומכינה לאנצ' בוקסים. אללה יוסטון ולהקתו, מה יש למין האנושי ולשעה 8 בבוקר? מילא שבארץ השמש שוקעת יחסית מוקדם אפילו בקיץ, אז אני עוד מבינה. אבל פה, השמש שוקעת כל כך מאוחר בקיץ, למה מתעקשים להתחיל את היום כל כך מוקדם? ומילא מוקדם, למה עם מטלות? ולא, לא בא לי להכין הכל בערב. זה נחמד, זה יעיל וזה כל כך ברי מעקרות בית נואשות...
ככה יוצא שבשש וחצי בבוקר אני עומדת במטבח וממהרת לרקוח לאנצ' בוקס תוך כדי מילמול "ירק, פרי, חלבון, פחמימה, ירק, פרי, חלבון, פחמימה" ססמא שדורית הגננת מגן חובה של נוגה (לפני שנתיים) טבעה במוחי, בלי לדעת ומאז עוזרת לי בכל בוקר.
למזלי הבנות החליטו ביום שישי האחרון שמתאים להן לאכול משהו קליל בביה"ס ואחר כך הן כבר יאכלו בבית. בשל יום הלימודים הארוך (יחסית, עד 15:00), הן צריכות ארוחה אחת ועוד חטיף Snack שנאכל לקראת השעה שתיים. אז בקופסא מחולקת ל 3 הן מקבלות לארוחה, נקטרינה חתוכה, מלפפון חתוך ועגבניות שרי וסנדוויץ קטן עם גבינה (בעיקר כי האבוקדו שקניתי עדיין קשים), לחטיף שלחתי היום שטוחים (בייגלה) עם מקל גבינה. המון ילדים בכיתה מביאים חטיף ממתקי כלשהו וממש לא רציתי לשלוח כזה.
ממתקים הם נושא קצת רגיש אצלנו בעיקר כי נוגה פשוט מכורה למתוק, ככה היא נולדה. אלה יכלה לעבור ימים שלמים בלי שום צורך במתוק עד שנוגה למדה לדבר ולדרוש מתוק ומאז היא מצטרפת אליה בשמחה. לו נוגה יכלה, היא הייתה אוכלת רק מתוק. שמתי לב שאם היא אוכלת פירות, הצורך שלה בממתקים יורד ואני מנסה לשלב לה פירות ביום בצורה חכמה. זה עובד הרבה יותר טוב במהלך שנת הלימודים, לעומת החופשות כמובן כי אז הכל יותר מסודר.
בינתים אני כל הזמן מחפשת פתרונות נוספים לעניין המתוק. אחד הממתקים שמוכרים פה כבריא, הוא מיני סוגים של לדר פירות, חלקם באמת עשויים מפירות (ותוספים שונים) וחלקם לא יזהו פרי גם אם יפול עליהם. ואז נפל לידי מתכון מבלוג ממש חביב לאוכל בריא לילדים של לדר שמכינים בבית ושפע אפרסקים שקטפו שרון והילדים בסוף השבוע. אז נכון שהמרקם לא מדויק כמו של הלדר התעשייתי אבל הבנות טרפו ואין בזה כלום חוץ מפרי (יש שם גם גרסא כוללת יוגורט שלא ניסיתי). הם מייעצים לקחת פרי עמוס פקטין כמו תפוחים, מישמשים, אוכמניות, חמוציות, תאנים, ענבים, אפרסקים, אגסים, אננס או שזיפים ולטחון אותם היטב בבלנדר ואז לשטח על נייר אפייה ולאפות. יש סיכוי ממש טוב שלמי שיש מתקן אידוי רציני בבית יהיו תוצאות מקצועיות יותר. אני הלכתי על הגרסא בתנור הביתי (200 מעלות פרנהייט - 85 צלזיוס) ל 5-6 שעות.
אז מה עושים?
לקחתי 8 אפרסקים (2 כוסות פרי), חתכתי אותם מהגרעין ושמתי בבלנדר (שטופים היטב אבל עם קליפה)
וריסקתי היטב,
השלב הבא הוא לשטח אותם על נייר אפייה לשכבה של חצי סנטימטר בערך, אבל וזה חשוב, להשאיר חור באמצע, בעצם לייצר מסגרת. זה חשוב כי באזור שהמסגרת היתה רחבה, לקח יותר זמן לייבש.
אולי אפשר לנסות לצייר ארבעה פסים למשל על הנייר במקום.
וזהו, אחרי 5 שעות כיביתי את התנור והשארתי את הלדר בפנים עד שהתקרר, ואז עם סכין יפנית חתכתי למנות ממש לא שוות בגודלן וגילגלתי עם הנייר. זהו!
אחרי ביה"ס הבנות טרפו את זה. מרוב התלהבות שהן אוהבות ממתק שהכנתי לא ממש ריסנתי את החגיגה, את המלחמה הזו אשאיר לפעם הבאה :-)
עברו 3 ימים מתחילת שנת הלימודים, אני אף פעם לא אתרגל לזה. באמת שחשבתי שסיימתי עם מטלות הבוקר בסוף התיכון ואז גיליתי שבצבא זה ממשיך ואז חשבתי שסיימתי עם זה ואז הבנות הגיעו לגיל הגן. בהתחלה הן עוד היו במשפחתון, כל אחת בתורה, שלא מאד מקפידים על שעת ההגעה. אחר כך הגננת בגן כבר העירה בעדינות שכדאי להגיע עד 8:30 גג 9:00 ועמדתי בזה בכבוד, אבל המסגרות הרציניות באמת לא איחרו להגיע והנה אני עומדת במטבח לפני 7 בבוקר ומכינה לאנצ' בוקסים. אללה יוסטון ולהקתו, מה יש למין האנושי ולשעה 8 בבוקר? מילא שבארץ השמש שוקעת יחסית מוקדם אפילו בקיץ, אז אני עוד מבינה. אבל פה, השמש שוקעת כל כך מאוחר בקיץ, למה מתעקשים להתחיל את היום כל כך מוקדם? ומילא מוקדם, למה עם מטלות? ולא, לא בא לי להכין הכל בערב. זה נחמד, זה יעיל וזה כל כך ברי מעקרות בית נואשות...
ככה יוצא שבשש וחצי בבוקר אני עומדת במטבח וממהרת לרקוח לאנצ' בוקס תוך כדי מילמול "ירק, פרי, חלבון, פחמימה, ירק, פרי, חלבון, פחמימה" ססמא שדורית הגננת מגן חובה של נוגה (לפני שנתיים) טבעה במוחי, בלי לדעת ומאז עוזרת לי בכל בוקר.
למזלי הבנות החליטו ביום שישי האחרון שמתאים להן לאכול משהו קליל בביה"ס ואחר כך הן כבר יאכלו בבית. בשל יום הלימודים הארוך (יחסית, עד 15:00), הן צריכות ארוחה אחת ועוד חטיף Snack שנאכל לקראת השעה שתיים. אז בקופסא מחולקת ל 3 הן מקבלות לארוחה, נקטרינה חתוכה, מלפפון חתוך ועגבניות שרי וסנדוויץ קטן עם גבינה (בעיקר כי האבוקדו שקניתי עדיין קשים), לחטיף שלחתי היום שטוחים (בייגלה) עם מקל גבינה. המון ילדים בכיתה מביאים חטיף ממתקי כלשהו וממש לא רציתי לשלוח כזה.
ממתקים הם נושא קצת רגיש אצלנו בעיקר כי נוגה פשוט מכורה למתוק, ככה היא נולדה. אלה יכלה לעבור ימים שלמים בלי שום צורך במתוק עד שנוגה למדה לדבר ולדרוש מתוק ומאז היא מצטרפת אליה בשמחה. לו נוגה יכלה, היא הייתה אוכלת רק מתוק. שמתי לב שאם היא אוכלת פירות, הצורך שלה בממתקים יורד ואני מנסה לשלב לה פירות ביום בצורה חכמה. זה עובד הרבה יותר טוב במהלך שנת הלימודים, לעומת החופשות כמובן כי אז הכל יותר מסודר.
בינתים אני כל הזמן מחפשת פתרונות נוספים לעניין המתוק. אחד הממתקים שמוכרים פה כבריא, הוא מיני סוגים של לדר פירות, חלקם באמת עשויים מפירות (ותוספים שונים) וחלקם לא יזהו פרי גם אם יפול עליהם. ואז נפל לידי מתכון מבלוג ממש חביב לאוכל בריא לילדים של לדר שמכינים בבית ושפע אפרסקים שקטפו שרון והילדים בסוף השבוע. אז נכון שהמרקם לא מדויק כמו של הלדר התעשייתי אבל הבנות טרפו ואין בזה כלום חוץ מפרי (יש שם גם גרסא כוללת יוגורט שלא ניסיתי). הם מייעצים לקחת פרי עמוס פקטין כמו תפוחים, מישמשים, אוכמניות, חמוציות, תאנים, ענבים, אפרסקים, אגסים, אננס או שזיפים ולטחון אותם היטב בבלנדר ואז לשטח על נייר אפייה ולאפות. יש סיכוי ממש טוב שלמי שיש מתקן אידוי רציני בבית יהיו תוצאות מקצועיות יותר. אני הלכתי על הגרסא בתנור הביתי (200 מעלות פרנהייט - 85 צלזיוס) ל 5-6 שעות.
לקחתי 8 אפרסקים (2 כוסות פרי), חתכתי אותם מהגרעין ושמתי בבלנדר (שטופים היטב אבל עם קליפה)
וריסקתי היטב,
השלב הבא הוא לשטח אותם על נייר אפייה לשכבה של חצי סנטימטר בערך, אבל וזה חשוב, להשאיר חור באמצע, בעצם לייצר מסגרת. זה חשוב כי באזור שהמסגרת היתה רחבה, לקח יותר זמן לייבש.
אולי אפשר לנסות לצייר ארבעה פסים למשל על הנייר במקום.
וזהו, אחרי 5 שעות כיביתי את התנור והשארתי את הלדר בפנים עד שהתקרר, ואז עם סכין יפנית חתכתי למנות ממש לא שוות בגודלן וגילגלתי עם הנייר. זהו!
אחרי ביה"ס הבנות טרפו את זה. מרוב התלהבות שהן אוהבות ממתק שהכנתי לא ממש ריסנתי את החגיגה, את המלחמה הזו אשאיר לפעם הבאה :-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה