מה שיותר ירוק יותר בריא

אחרי 4 ימים בארץ יצאתי מהג'ט לג סופסוף. ישראל אחרי ניו יורק נראית מאד רגועה ודי מאובקת ואני לא מבינה למה האנשים עצבניים. ניו יורק מאד רועשת וסוערת וזזה כל הזמן וכאן נראה כאילו אין סיבה שלא תהייה שלווה. ההזדמנות הזו להסתכל על ארצי מולדתי מהצד, מעניינת וקצת משעשעת.

באחד הביקורים אצל חברים יצא לי לטעום ממרח קישואים תעשייתי עם המון פוטנציאל. הוא היה טעים אבל שמן מאד ויצאתי עם צרבת מהחוייה, לא משהו שרציתי לחזור עליו. המשכתי לחשוב על הנושא מדי פעם.

בינתיים למדתי השבוע בביה"ס המקוון שלי על טבעונות מדר' ניל ברנרד ועל ה Nutrients Diet של דר' פורמן שהמציא את מדד האנדי ANDI שמציין מזון לפי היחס בין הקלוריות שהוא מכיל לערך התזונתי שלו. כלומר ככל שיש יותר מינרלים ווויטמינים על פחות קלוריות כך ערכו של המזון עולה במדד.

גם דר' ברנרד וגם דר' פורמן עוסקים במחקר על מניעת מחלות וטיפול תזונתי במחלות כמו סכרת וסוגים שונים של סרטן ואחד הנושאים ששניהם מקדמים הוא העלאת כמות הירקות הירוקים העליים בתפריט באופן משמעותי.

ירקות כאלה הם הקייל המאד אופנתי היום, גרגיר נחלים, עלי מנגולד, תרד, באק צ'וי וגם ברמה קצת יותר נמוכה ברוקולי, כרוב ניצנים וחסה. לפי דר' פורמן, ריסוק העלים עם בצל ממצה מהם את הפוטנציאל הגלום בהם והחימום אחר כך לא הורס את הערכים התזונתיים, מה שריסוק לאחר החימום דווקא עושה.

 עם הידע הזה, קצת השראה מגלישה באינטרנט ובעיקר מאהרוני וחשק עז לממרח חדש הצטרפתי ליום בישול מופלא עם אחותי. קפצנו למכולת האורגנית בקרית אונו ורכשנו לנו קייל מסולסל להוסיף בריאות לממרח ושאר המרכיבים:

3 עלי קייל או עלי מנגולד או כל עלה ירוק כהה שימלא 3/4 כוס אם תקרעו אותו
1  בצל בינוני
2 כפות שמן זית
חמישה זוקיני או קישואים - לחצות ולפרוס לפרוסות דקות
כפית כורכום
מלח
פלפל שחור בנדיבות
2 שיני שום כתושות
עלים מחמישה/שישה גבעולי בזיליקום
1/3 כוס צנוברים קלויים קלות במחבת יבשה

לרסק במעבד מזון את הבצל והעלים לחמם את השמן מעט במחבת והוסיף אליה את הבצל והעלים המרוסקים ולהמשיך לבשל על אש בינונית 3-2 דקות. להוסיף את הקישואים, כורכום, מלח, פלפל, לערבב ולהמשיך לבשל עד שהקישואים רכים.

אם עושים כמה דברים תוך כדי, שימו טיימר על 5 דק', שימו לב שהאש לא חזקה וערבבו כל חמש דקות. כשנראה לכם שעוד חמש דקות הקישואים יהיו מוכנים, הוסיפו את השום ואחרי תום חמש הדקות, הכניסו למעבד המזון את התערובת עם הצנוברים הקלויים והבזיליקום.

הכי טעים על טוסט עם כמה טיפות לימון מעל....

גורמה בריא וקל לסנדוויץ, גם כשקר מהמקרר (לכסות עם שכבה דקה של שמן זית כשזה במקרר), וגם בסיס לא רע בכלל לפסטה, ניסיתי והבת שלי ממש אהבה...
ותודה מיוחדת לאחותי הצלמת המעלפת, סיגל בלייר-גת!

תזונה עיקרית: מערכות יחסים

אנחנו ניזונים ממזון, זה נכון, אבל יותר מהכל אנחנו ניזונים מהמערכות יחסים שאנחנו מנהלים, מהמשפחה, מהקריירה או החיים המקצועיים. אנחנו ניזונים מתפיסה הרוחנית שלנו וגם מהפעילות הפיזית שאנחנו עושים. אם לקום בבוקר לעבודה עושה לי כאב בטן ומכניס אותי לדיכאון, ברוקולי לא ממש יעזור, נכון? 

השיעור הראשון שלמדתי בתחום הזה השבוע, הוא על מערכות יחסים. השיעור היה מרתק. בתחילת השיעור דיבר המרצה על נושא מאד אופנתי כרגע והוא כמה העולם החדש מבלבל בשביל גברים. זה מאד נכון. מערכות יחסים הן לא פשוטות גם ככה והיום הכל נראה עוד יותר מבולבל. וככה תוך כדי נסיעה באוטובוס לעבודה, זה מה שיצא לי: 

העולם השתנה בשביל הגברים וקשה להם. קשה להם עם העצמאות הנשית, קשה להם עם האבהות, עם לשלב בין הכל ועדיין לצאת גבר. העולם של הנשים, לעומת זאת, הפך ממדוכא למבלבל.

קחו עצמאות אבל הילדים עליכן כי אנחנו עדיין קצת מבולבלים. תנו לנו להוביל, אבל אתן חזקות, חכמות ועצמאיות אז כשאנחנו מפשלים, קחו את המושכות.

תתייחסי לגבר שלך כמו גבר, תני לו להרגיש חזק, אבל תהיי בשליטה כי אם דברים ייצאו משליטה, הציפייה היא שתכנסי לעניינים ולא תתני לדברים להתרסק. תעזרי, תובילי, תפנקי, תבשלי, תנקי, תארגני, תבואי, תלכי... תזכרי ימיי הולדת, תתקשרי למשפחה ותהיי נחמדה, תדעי מה הילדים עושים בביה״ס ומתי המבחן הבא , תדעי מתי לעשות ומתי להרפות, מתי לתת הוראות ומתי לא לשלוט. ואם אפשר תוך כדי גם תדאגי לעצמך, אל תזניחי את הגוף ותהיי קצת סקסית, מה הבעייה? תדאגי לבריאות שלך וגם של כולם ובכלל זה האלף שלך בעולם, לא? תהיי יצירתית, תהיי חרוצה, כמה עלתה החולצה? קחי צעד אחורה עכשיו, בעצם עכשיו זה תורך. התבלבלת? טוב, כי אני אפילו כבר לא זוכרת מה שמך...

ואחרי כל זה מה שנשאר לי מההרצאה הוא משפט אחד שנחרט ואמר שמערכות יחסים, מכל סוג, הם לא חצי חצי. במצב של 50% 50%, אם צד אחר מחסיר, הצד השני נשאר במערכת יחסית חלקית, לא משנה מה הוא יעשה. מערכות יחסית הן 100% 100%  (כמו חוזה "ביחד ולחוד" לעורכי הדין שביננו). אם צד אחד נמצא ב 80% היום זה לא אומר שהצד השני חייב להיות אותו דבר. שני הצדדים מושקעים תמיד ב 100%. 

מזון למחשבה.  

מקסיקני בבית (לא מה שאתם חושבים)

ביום קצת מדכדך ועם גב תפוס החלטתי ללכת, או יותר נכון לדדות, לצלם ולקחת אוכל מצ'יפוטלה, מסעדת אוכל מקסיקני מהיר. שילוב טוב של אוכל טרי, מהיר ומנחם. זה נגמר בארוחה קטנה על חשבונם ויצאתי עם חיוך. 

לצ׳יפוטלה יש סיפור דיי מדהים על בחור שלמד בבית ספר לשפים והחליט עד שיהיה לו כסף למסעדה רצינית, לפתוח סניף למזון מהיר, בריא ואיכותי ללא פשרות.

הוא לקח מאמאבא הלוואה ופתח מקום קטן במינימום הוצאות ובעזרתם של כמה חברים קרובים עוד מימי ביה"ס, הקירות כוסו פח מגולוון כי זה היה הכי זול, כך גם עיצוב השולחנות, הכיסאות ואפילו המנורות.

הכל פעל בשיטת הסרט הנע, מתחילים מטורטייה גדולה ודקה כבסיס לבוריטו, או קערה, בוחרים אורז לבן או מלא, שעועית שחורה או שעועית פינטו עם בשר. מוסיפים לבחירתך אחד משני סוגי בשר, בצלים ופלפלים על האש, סלסות לבחירה לפי מידת החריפות, סלסלת תירס (הורסת), גאוקמולה, חסה קצוצה וכמובן כמיטב המסורת המקסיקנית, ניתן להוסיף גבינה צהובה ושמנת.

די מהר הבחור הרוויח מספיק כדי לפתוח עוד סניף ועוד אחד ומקדונלדס כבר רצו להשתתף בחגיגה ואכן נחתם חוזה והם השקיעו בו מיליוני רבים מאד במשך כמה שנים. הסניפים הלכו והתרבו והשתלטו על המרחב האמריקאי והתודעה האמריקאית. דרכי צ׳יפוטלה ומקדונלדס נפרדו כשנתגלעו חילוקי דעות קולינריים ועקרוניים. צ׳יפוטלה התחילו לגלות עניין באיך המזון שהם מגישים גדל ומטופל ועד היום דוגלים במודעות אקולוגית, תזונתית וערכית גבוהה יותר משל המשקיעים הידועים, לשעבר. אני לא אגיד שהם יפיי נפש חס וחלילה אבל הם בהחלט מתקדמים. חלק מהמוצרים שלהם אורגניים, רובם מיוצרים כמה שיותר קרוב למקום הסניף. כשאני אוכלת בחוץ, צ׳יפוטלה בהחלט מספקים לי פתרון מהיר וטעים. אבל איזה כיף זה להכין אוכל בהשראתם בבית!

היום כשלא הרשו לי לצלם ישירות את האוכל, אחראי המשמרת, כפיצוי, הודיע לי שהפעם הארוחה על חשבונם, חמודים!

זה מה שאכלתי היום, קצת נמעך מהמכסה, אבל מה שבחרתי זה אורז חום, שעועית שחורה, בצלים ופלפלים מטוגנים, סלסה רגילה שנראית כמו סלט, סלסה קצת חריפה, סלסלת תירס שזה בעצם תירס עם בצל סגול ופלפל חריף, גואקמולה וחסה מעל:

לגירסה הביתית צריך להכין:

אורז חום או לבן, מה שאתם אוהבים, לפי ההוראות על האריזה. הטריק הוא לכסות את הסיר ולהנמיך את האש כשהמים מגיעים לגובה 2 מילימטר מעל האורז ורואים דרך הבועות חורים באורז. אני הוספתי מלח, אבקת שום ואורגנו.

שעועית שחורה - כאן זה מגיעה בקופסאת שימורים, לשטוף טוב במסננת, לשים בסיר ולהרתיח  עם עלה דפנה וקצת מלח ל 5 דקות.

בגלל שבכל הסלסות שלהם התיבול הבסיסי דומה ורק סוגי החריפות משתנים, פשוט חתכתי לקוביות בינוניות:

1 עגבניה

1/2 אבוקדו

1/2 בצל סגול קטן

3 ענפי כוסברה

ערבבתי בעדינות בקערה עם מיץ מחצי לימון, מלח ורבע כפית צ'ילי צ'יפוטלה, צ'יפוטלה הוא צ'ילי חריף מעושן והוא מגיע גם בקופסאת שימורים קטנה ברוטב, זה מאד נוח להעביר אותו לצנצנת קטנה במקרר ולהשתמש מדי פעם בגואקמולה. הוא משדרג גאוקמולה מאד מאד. 

להכל הוספתי חצי כוס גרגרי תירס (הפשרתי קפואים) ואז האורז היה כבר מוכן. 

האורז הוא השכבה הראשונה, עליו כמה שעועית שתירצו, עליו מקערת הירקות ועל זה אפשר לפזר עלים ירוקים מכל סוג שאתם אוהבים, אני הלכתי על קייל.

לאוהבי הבשר, קחו חזה עוף או כל נתח בשר דק יחסית, שמן זית, מלח פלפל, פפריקה גם הולך. תצרבו אותו כמו סטייק משני הצדדים, פירסו אותו לפרוסות והוסיפו לחגיגה המקסיקנית הזו.

בתיאבון!

השלב הבא: ניסוי לשבוע אחד

חלק מחווית הלימודים היא לנסות על עצמי כל מיני סוגים ואופנים של אכילה ולא אני לא קוראת לזה דיאטות. דיאטה זו מילה שאני אישית דיי מתעבת. 

לפני תחילת הלימודים ניתנו כל מיני אפשרויות לניסוי ואני החלטתי לנסות לחיות שבוע אחד בלי סוכר לבן. החלטתי לנסות את זה בעיקר כי מצד אחד זה היה נשמע לי קל לשבוע אחד ומצד שני זה היה נשמע לי בלתי אפשר בעליל לחיים שלמים. אז ניסיתי. הרשיתי לעצמי באותו השבוע להחליף את הסוכר רק בדברים בריאים כמובן, כמו מייפל ואגבה, (שלאחרונה גיליתי שהוא בעייתי, תיכף אסביר), סילאן ודבש. עוד חוק שאימצתי לעצמי היה, לא להמתיק איפה שלא חייבים. להפתעתי גיליתי שלוקח יומיים להתרגל לתה בלי סוכר.
ניסוי מאוחר יותר העלה שאם בכל זאת ממתיקים את התה באחד התחליפים הבאים, זה נורא מתוק בהתחלה, אבל אחרי כוס אחת שוב צריך כמה כוסות תה לא ממותק כדי לחזור לתלם.
עוד תגלית הייתה ברשימת המרכיבים של המון סוגי מזון, יש סוכר בשעועית ברוטב עגבניות, בלחמים, בקרקרים מלוחים, בסוגים מסויימים של קטשופ, בסוגים של רסק עגבניות ובקיצור הייתי צריכה לשים לב לרשימת המרכיבים של כל מזון שאני לא מייצרת או פשוט לייצר בעצמי את רוב האוכל שאכלתי. 

תלמידי בי"ס יסודי הכינו את זה...

אחרי שבוע הגעתי למסקנה שבעצם, זה לא כזה קשה לחיות בלי סוכר לבן ועם מודעות לקיומו במוצרים שאני קונה, אז פשוט המשכתי עם זה ובגלל תפיסת העולם שלי שאוכל הוא לא דת, אם תזמינו איתי במסעדה קינוח, אני לא אתן לכם לאכול לבד, אל דאגה...

השבוע הלימודים היו על שני נושאים עיקריים, פסיכולוגייה חיובית ואורח חיים צמחוני וטבעוני ומה היתרונות בסוג הזה של אכילה. המשימה השבועית הייתה לקחת צעד אחד קדימה את אופן האכילה שלי ולהקצין אותו לשבוע. בגלל שלפני כשנה הפסקתי לאכול מוצרי חלב (לא כולל קינוח על חשבונכם) ואני מנסה בזמני החופשי לא לאכול מוצרים מקמח לבן ובגלל שאני מאמינה באכילה לא קיצונית, כלומר, 90%-80% מהזמן לאכול בריא מאד וכשמתחשק לי משהו, אני זורמת עם זה. החלטתי שהשבוע אני אהיה טבעונית באמת. בלי לקחת ביס מהשניצל שהבנות הזמינו, בלי אותו קינוח מקרי במסעדה, באמת לשים לב. 

מאותו רגע אני לא מפסיקה לחשוב על אוכל! זה באמת מרגיש כמו המילה ההיא המתועבת שמתחילה בד׳. זה די מדהים כי ההרגשה שצריך להשגיח כל הזמן, גומרת אותי.

בחיי הרגילים אני יכולה להעביר ימים שלמים בלי לגעת במוצרים מהחי בלי להרגיש. עצם הידיעה שאני יכולה לגנוב ביס פה ביס שם בלי לחשוב על זה, או להשתמש בפסטו, בלי להסתכל אם יש בו פרמזן, הופכת את החיים שלי רגועים.

אבל משימה זו משימה ואני ממשיכה את השבוע. היום שבת והבוקר שלי התחיל עם פריכית אורז עם סירופ אורז (מתוק), אח״כ 40 דק בחדר כושר (כן, כן, אני משתפרת) וכשחזרתי ארגנתי לעצמי קערה עם דגני בוקר משיבולת שועל של Kashi בחלב שקדים עם תותים ופטל ובננה אורגניים. 

לצהריים הכנתי מרק עגבניות גדול עם אורז באותה שיטה מהפוסט של המרקים ואפילו עם עגבניות מרוסקות אורגניות שמצאתי אתמול בסופר. בין לבין יש בבית טחינה ו.... אני כנראה באמת חושבת כל הזמן על אוכל.... מעניין אם אשרוד את השבוע. אין ספק שאני לא טיפוס של 100%.... אבל אני כן 100% בטוחה שאחרי כל הנסיונות, אמצא את מה שמתאים בשבילי. אם אתם רוצים לנסות צעד נוסף בשביל הבריאות שלכם אחרי שכבר התחלתם להקפיד על מים, תבחרו משהו לנסות רק לשבוע אחד, למשל לאכול יותר ירקות, לוותר על סוכר, לאכול צמחוני/טבעוני, לאכול יותר אוכל של בית, רק לשבוע בלי התחייבויות, תראו מה זה עושה לכם לגוף ולנפש.

ולגבי האגבה תקראו פה.

Snow Day וירקות בתנור

Snow Day... שזה אומר שב 6:20 התעוררנו בבעתה מצילצול הטלפון המודיע שבית הספר סגור היום.

עכשיו כבר צהריים ובחדר השני יש חמישה ילדים (אני די בטוחה שילדתי רק שתיים!) שמוציאים אנרגיה עם מסירות בכדור מתנפח.

אם לא אעשה משהו פרודוקטיבי ביום החופש הכפוי הזה (הבוקר היה באחריות אלון, אני פה מ 12:30 ועברו כבר שעתיים (שמרגישות כמו יומיים) נראה לי שאשתגע....

העניין הוא שלא הספקתי לעשות קניות. מאד מתחשק לי לבשל ירקות בתנור, אבל אין תפוחי אדמה ואין בטטות ואתמול השתמשתי בדלורית ו..... טוב, נחשוב חיובי, מה כן יש? אז מצאתי לפת אחת, אני יודעת שזה מוזר אבל בכל זאת. נשאר סלק אחד במקרר, יש כרובית שמזל שמצאתי, עוד יומיים וכבר לא היה עם מי לדבר. תמיד יש גזר במקרר ונשאר בצל ושום ואווווווו יש טימין, ישששששש.

אז במצב כזה אני מחממת תנור ל 200 מעלות (400 פרנהייט) וחותכת כל ירק קשה שאני מוצאת לחתיכות גדולות יחסית ושמה בתבנית רחבה. התיבול הוא קליל ובהשראת קדירת ירקות שורש מהבלוג המופלא ביסים.

אז בקערה קטנה לערבב:

מיץ מלימון אחד

1/4 כוס אגבה או דבש או סילאן

2 כפות שמן זית

חצי כפית כורכום (טעים ומאד בריא)

מלח

לשפוך הכל על הירקות ולטלטל אותם בתבנית, לפזר על הכל ענפי טימין, הנה ככה:

ולשגר לשעה בתנור, ועוד 5-7 דקות בגריל, שייראה ככה:

ו.... ניצחון!!! הילדים אהבו את הגזר והכרובית ואני את הכל :), תכלס הלפת הפתיעה בגדול.

* ניסיתי את זה כבר בשבוע שעבר עם תפוחי אדמה, גזרים, בצלים ושום והיה גם מעולה ונפלא, בכלל גזר מדהים בקדירות תמיד.

להתחיל להקשיב

אנשים נהנים מדברים שונים. אם זה באומנות ויזואלית, בפעילות גופנית, בהאזנה למוזיקה מסוגים שונים, באוכל, באמונה, בדעות פוליטיות ובעצם כמעט בכל דבר.

אם שניי אנשים או יותר חולקים בית משותף, אני לא אצפה בהכרח שהם ייהנו מאותם דברים בדיוק, זה אולי יעזור להם להסתדר יחד, אבל זה ממש לא יעזור אם אחד יכפה על השני להאזין כל היום דווקא למוזיקה שהוא אוהב. 

אנשים גם משתנים לאורך זמן, זוכרים את הטעם של מילקי כשהייתם בני 10? אותו מילקי בגיל 38, לא מרגיש אותו הדבר בדיוק.

תנו לילדה בת 9 לטעום קיש... 15 שנים מאוחר יותר בבית קפה צרפתי, אני מניחה שהתגובה שלה תהייה טיפה שונה,לא? 

לפני כחודש כשקראתי את ספר הלימודים כמבוא לתחילת השנה, החלטתי כצעד ראשון מ-12 הצעדים שמציעים בספר, להשתדל לשתות בזמן העבודה לפחות ליטר וחצי מים (בקבוק 750 מ״ל על השולחן, ממלאה פעמיים), זה הרגיש לי נכון ועם כוס תה בערב, כוס מים בבוקר ומה שאני שותה, סתם בלי לספור, הרגשתי בהבדל משמעותי תוך ימים ספורים בתחושה האישית ובעיקר בעור.

ואז הייתה לי הארה: הבת שלי סבלה מאד מאד מעור יבש ומגרד כל חורף, גם בישראל ובטח שפה בניו יורק עם החימום שאי אפשר להפסיק. מרחתי לה המון קרמים כל שנה. הפעם אמרתי לה, שאני מאמינה שמים יעזרו לה מאד אם היא תקפיד לשתות ולמלא את הבקבוק שלה פעמיים או שלוש (בקבוק קטן יותר כמובן). תוך יומיים העור שלה נרגע לחלוטין. בימים שהיא לא מקפידה על שתייה, הגירוי חוזר והיא כבר אומרת בעצמה, אמא, היום באמת לא שתיתי מספיק....

הבת השנייה שלי לעומת זאת, שותה בקושי בקבוק אחד ואין לה שום יובש. מים זה חשוב לכולנו, אבל הכמות משתנה, התחושה משתנה וחשוב להקשיב לגוף. אם לא מרגישים טוב, כדאי להתחיל עם שינויים קטנים ולראות מה עובד. ובגילי, מים גורמים לי להיראות יותר טוב, אז למה לא, בעצם?

הגוף שלנו מגיב באופן שונה לאותו אוכל בגילאים שונים.

גברים ונשים: אוכל שיתאים לאשה, לא בהכרח יגרום לגבר לצידה להרגיש אותו הדבר בדיוק.

אנשים שמגיעים מתרבויות שונות מגיבים באופן שונה למאכלים שונים. 

יש אנשים שהגוף שלהם הכי מאושר בעולם מדיאטה מבוססת על ירקות ופחמימות, יש כאלה שירגישו אי נוחות מרובה רק מיום אחד של אכילה כזו. יש כאלה שבשר יגרום להרגיש שהגוף שלהם פשוט נתקע ויש כאלה שירגישו שהגוף שלהם חזק יותר אם הם מדי פעם אוכלים בשר.

אין ספק שבאופן גורף אנשים בימינו אוכלים יותר מדי. יותר מדי מהכל ובעיקר יותר מדי מוצרים מהחי וסוכרים. אנשים נוטים לשכוח את הדברים הבסיסיים. אוויר ומים. לנשום עמוק ולשתות. מים הם הבסיס להכל, הם מרכיב עיקרי בגוף שלנו והם נחוצים לתפקוד הכי בסיסי שלנו. 

אז קחו צעד ראשון, תנשמו עמוק ותקשיבו לגוף (נדמה לי שהוא קצת צמא)...

טריק מס׳1 בארגז הכלים של הבישול

גם למי שלא יודע לבשל, או לא אוהב לבשל, מגיע מרק ביתי טעים!

יש לך חבר שלא מבשל, חברה שלא מבשלת? הרבה אנשים לא רוצים לבשל. זה נראה להם המון השקעה בשביל משהו שיוצא להם לא בדיוק כמו מה שהם אכלו אתמול אצל אמא, או במסעדה. 

ההבנה שאוכל שמטבח תעשייתי מייצר פחות טוב בשבילנו, מעמידה אנשים שהמטבח לא כיף להם בפני מצב מאד בעייתי. מצד אחד כולנו רוצים לאכול בריא וטעים, מצד שני זה נראה מסובך אם לא שיחקת במטבח אף פעם. השאלה היא האם זה באמת דורש כל כך הרבה? אני חושבת שאפשר לפשט את המשימה עם כמה טריקים.

לי אישית ממש אין כח לבשל גורמה כל יום. גם כשמגיע הסופ״ש, אחרי שבוע עבודה ולימודים וילדים והתרוצצויות אהההההה, אני רק רוצה לנוח. אפשר לקבל מישהו ממאסטר שף שיכין לי משהו? לא? 

אז פעם בכמה זמן באים אורחים ועושים ארוחה מושקעת. מדי פעם באה עליי ההשראה ואני רוקחת במטבח תבשילים. אבל ככה? 3 ארוחות ביום? כל יום? בחיאאאת, תנו לי לנוחחחחחח. 

אז המטרה שלי, למצוא את כל הטריקים שיעזרו לי להיות במטבח כמה שפחות ביומיום ועדיין לאכול טוב. מטרה טובה אני חושבת.

הטריק הראשון הוא בסיס להרבה תבשילים ולמדתי אותו באיזו תוכנית בישול לפני כמה שנים, נדמה לי שהשפית הייתה נייג׳לה לוסון, והיא בכלל הכינה תבשיל בשר, אבל אני לא סגורה על זה עד הסוף.

מה שצריך, כדי לקצר תהליכים ולהקל על החיים זה מעבד מזון. אם אין לכם ואתם קונים בפעם הראשונה אז כדאי כזה רב תכליתי שיש לו גם מיכל שמתחבר לחלק החשמלי וגם מוט מרסק שאפשר להכניס לסירים וקערות. זה היה אחד מהדברים הראשונים שקניתי כשהגענו לניו יורק וכל הציוד החשמלי שלנו נשאר בארץ (רשת חשמל שונה).

הבסיס למרק הזה הוא גם הבסיס להמון תבשילים אחרים והוא מורכב מבצל, 3-4 גזרים ו2 גבעולי סלרי. מקלפים את הבצל והגזר, שוטפים, חותכים גס רק כדי הכל ייכנס למעבד ומרסקים יחד. מכאן לסיר חם עם שמן זית, לאדות 6-7 דק׳ ואפשר להתחיל כמעט כל תבשיל בלי דקות ארוכות של חיתוך וקיצוץ מושקע.

אז איזה מרקים אפשר להכין מהתחלה שכזו?

1. מרק עדשים אדומות: אחרי האידוי מוסיפים לבסיס 1/2 כפית כמון, כוס עדשים אדומות, חצי כף חוואייג׳ למרק, 4 עגבניות מרוסקות (באותו מעבד, אפילו לא צריך לנקות אותו בין לבין) או חצי קופסאת עגבניות מרוסקות, ומים עד 5 סמ׳ מתחת לגובה הסיר. מלח מוסיפים בסוף כשהמרק מוכן.

2. מרק אפונה: להוסיף אפונה קפואה (שקית של 400 גרם), פלפל ושום (2 שיניים כתושות או חצי כפית אבקת שום). מים כמו בסעיף 1 ואפשר לטחון הכל בסוף עם המוט אם אוהבים ככה יותר ולהוסיף מלח.

3. מרק שעועית: עם חצי שקית שעועית שכבר הושרתה (אם יש מההקפאה 400 גרם)  ועגבניות מרוסקות טריות או מחצי קופסא, כפית כמון, עלה דפנה ואם יש לכם כף שטוחה פפריקה מעושנת תוסיף המון. אה ו... מים. ומלח בסוף.

כל מתכון שדורש מכם להתחיל עם בצל, גזר וסלרי קצוצים לקוביות יפות (יש הרבה כאלה) ואין לכם חשק או זמן להשקיע בזה ולא נראה לכם שזה יפגע ביופי שלו, לכו על הטריק הזה. הוא מקצר תהליכים והופך את הכל לפשוט יותר.

אז מה תכינו בשיטה הזו מחר?

נ.ב. מיני טריק: איך יודעים כמה מלח? כל פעם מוסיפים חצי כפית, מערבבים טוב וטועמים.