יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

שבוע ניקוי ומתכון לירקות

מעשה שהיה כך היה. מאז שהתחלתי את הלימודים ואורח החיים הבריא ירדתי במשקל לאט לאט ובעקביות. היה נחמד ונעים ואז הגעתי לפלאטו הידוע לשימצה. השלב הזה שחודש חולף ועוד אחד ואין תזוזה. חשבתי והפכתי בעניין, הוספתי פעילות פיזית, בדקתי את עצמי והחלטתי לעשות שבוע דיטוקס לגוף, לרענן ולהתחיל מחדש. יחד איתי אחת מלקוחותי האהובות, יעלי, הגיעה אחרי חודש וחצי של לימוד אכילה בריאה, להחלטה ששבוע ריסטארט לגוף זה הדבר הנכון בשבילה. המטרה אצלה היתה בעיקר שינוי כיוון בחיים, בבריאות וגמילה ממתוקים. חיפשתי לשתינו פיתרון טוב. אחד ממוריי בבית הספר דר' מארק היימן הוא אחד התומכים הגדולים של הסרט Fed UP המדבר על הסוכר בתעשיית המזון. דר' היימן מוביל תהליכים לשינוי צריכת הסוכר בארה"ב ובאמריקה ומחבר ספרים רבים בנושא. הוא מציע סוגים שונים של ניקוי הגוף ממזון מתועש וסוכר ובחרתי לקחת אחד מהם ולנסות על עצמי ויעלי החליטה להצטרף. קראנו יחד את הספר בגירסא הדיגיטלית והחלטנו שזה בהחלט נראה בר ביצוע.

מילה על פרוייקטים מהסוג הזה. הדבר ששבוע ניקוי הכי מזכיר הוא דיאטה מהסוג הישן. מאלה שאני אישית די מתעבת. דיאטות עם תפריט רשום ומדוייק שתולים על המקרר ולא זזים ממנו, לפחות בלי טון של נקיפות מצפון והלקאות עצמיות. אם תשאלו אותי זמנן של דיאטות מהסוג הזה עבר. ניתן לעקוב אחרי תפריט נוקשה לאורך זמן מוגבל מאד. יש אנשים שזה יתאים להם והם מאד אוהבים לאכול לפי רשימה והחזרה על אותו תפריט לא מפריעה להם, אך רוב האנשים אחרי שבועיים שלושה מתחילים להרגיש לא בנוח.

בגלל זה 7-10 ימים של ניקוי הם משהו ריאלי מבחינתי לעשייה בתוך מסגרת מבוקרת וחלק מודע מאד מתוך שינוי מהותי בחיים או ניהול אורח חיים בריא שמצריך ריענון מסיבה כלשהי. למשל אחרי חופשה שלא ממש איפשרה אכילה בריאה, מה שקורה בארה"ב לפעמים. בהמון אזורים פה, הירק החי היחיד שנמצא הוא פרוסת העגבנייה על הווג'י בורגר (אם יש כזה בכלל) או הסלט של מקדונלדס. אין לי ספק ששבוע ניקוי שכזה לא צריך ולא יכול להיות החיים עצמם.

דבר נוסף שלמדתי ועודי לומדת מהשבוע הזה הוא שמאד קשה לענות על כל הדרישות של שבוע כזה לבד. אם הייתי צריכה לקנות, להכין, לבשל ולארגן שבוע כזה לי בלבד, יש סיכוי שהייתי נוטשת את התהליך כולו. האחריות שהייתה לי ללקוחה שלי עזרה לי מאד ולה, מישהו שהכין הכל בשבילה, עזר מאד כמובן. הכנתי לה את כל המצרכים הבסיסיים, בישלתי מרק לכל שבוע (חצי נכנס לפריזר והופשר ביום הרביעי) ולימדתי אותה איך להכין לעצמה את המאכלים היומיומיים.

אחד המאכלים שלימדתי אותה יכול לשמש בסיס לארוחה בכל יום אחר, בעיקר כשאימוץ אורח חיים בריא מכיל כמובן אכילה של ירקות רבים ולפעמים מעדיפים אוכל מבושל על סלט.



ירקות בשום ושמן זית

בשלב ראשון יש לאדות מבחר ירקות ירוקים כמו:
שעועית ירוקה
כרוב
ברוקולי
כרוב ניצנים

מכניסים את הירקות לסיר אידוי  או  בעזרת שושנת אידוי  או  עם מאדה במבוק, מעל מים רותחים ונותנים לירקות להתרכך.

בשלב השני מכינים במחבת רחבה:
כף שמן זית
2 שיני שום כתושות
מלח (אפשר גם פלפל אם אוהבים, אפשר גם לגוון ולשים ג'ינג'ר כתוש, תערובת תבלינים כמו למשל גארם מסלה)

כשהירקות מוכנים בסיר האידוי, מחממים את השמן עד שהשום מתחיל לרקוד. ואת הירקות (בלי המים) כולם שופכים למחבת.
עם 2 כפות עץ הופכים בירקות והופכים בהם, כך שיתובלו טוב. וזהו. מוכן!
טעים מאד ובריא.

לגבי השבוע ניקוי, בינתיים הוא עובר על מיי מנוחות, לא קשה מדי ולא מסובך מדי כשהכל מוכן מראש. בהחלט שוקלת להציע אותו כשירות ללקוחות, כולל קניית כל המצרכים, בישול בבית הלקוח וליווי צמוד לתמיכה ושאלות במהלכו.

בתיאבון ולבריאות!

יום שני, 18 באוגוסט 2014

עדכון לפוסט: הסוד האפל של הפעילות הגופנית שלי

מאז הפוסט בינואר על הסוד האפל של הפעילות הגופנית שלי או העדרה, חלפו חודשים שאני הולכת, חודשים. אם חושבים על זה בין 8000-10000 צעדים ליום, עם יום בטלה או שניים בשבוע, זה מגיע ליותר ממיליון צעדים מאז שהתחלתי.. צעד קטן לאדם וגו'.
ואז זה קרה, פתאום הרגשתי שהגוף שלי מוכן לריצה. איזו טעות! ואז אמרתי לאלון (שיחיה) שזה מה שהרגשתי, איזו טעות!! ואז ביקשתי שילמד אותי לרוץ נכון, איזו טעות!!!

מה חשבתי שיקרה? הרצאה קטנה על חשיבות הריצה ועקרונותיה. הדגמה של 5 דק' וריצה משותפת של עוד 10.
מה באמת קרה? את באה? כן אני באה? יאללה בואי נקיף את האגם. אבל אמרת שתלמד אותי לרוץ נכון... תרוצי לאט בינתיים, כשתרוצי מהר נדבר על זה... רצים, רצים, רצים, מגיעים לאגם ואני תוהה: מה עכשיו?? התעייפת? לאאאא אבלללל.. מה? להמשיך כאילו? כן, יאללה בואי. אבל יש פה עליה. אז תדחפי עם הרגליים, לא רק להתקדם איתן. אה, טוב. זה קצת קשה. וככה, רצתי בערך 2/3 ממסלול של 3 מייל.

פה לא נגמר הסיפור, אחר כך עוד נסענו לאגם עם הבנות והיה קייק... והבנות רצו גם סיבוב בקייק... בקיצור, היום כואבים לי המון המון חלקים בגוף.

האגם והקייק באדיבות האייפון של אלון
אבל יש לי חיוך קטן על הפנים.
לילה טוב!


יום שבת, 9 באוגוסט 2014

איך אומרים כרוב סגול בפולנית?

כל דיאטה מתחילה ונגמרת בלאכול ירקות. כמה שיותר ירקות, ככה פחות שאר הדברים, ככה יותר בריאות. אז מה הבעיה בעצם? למה זה כל כך מסובך? כי תכלס, הרבה ירקות כשמבשלים אותם הופכים לקצת ירקות. ובכלל, תמיד מתקלקלים חלק מהירקות ויש צורך בפינוי (אחר כבוד כמובן) של פטרוזיליות ב-50 (לפחות) גוונים של חום. מלפפונים פרוותיים ולימונים שהיו פעם צהובים ונחלקים לכאלה שהתעטפו במעיל ירקרק וכאלה והשחימו והתייבשו.

מתכונים לירקות יש אין סוף בעצם (או אין יש סוף?), כל ירק שתבחרו בסופר כי זו העונה יכול ליצר תבשיל או סלט. בארץ יש כל כך הרבה גרסאות לסלטים ולתבשילים בגלל מגוון העדות ואני בעוונותי, צאצאית גאה למגזר הפולני/סלובקי עם השפעות הונגריות WTF??? כן, אפילו לי זה לא ממש ברור וזה עוד רק צד אחד של המשפחה. 

בכל מקרה, כרוב סגול אחד הסתכל עלי במבט סגול במכולת/מיני מרקט האורגני שליד העבודה ומיד הזכיר לי שסבתא שלי היתה עושה תבשיל של כרוב עם תפוח עץ וממש עצבנו אותי אז החתיכות הגדולות של התפוח עץ.

מסתבר שהמתכון לכרוב סגול מבושל מופיע בהמון מקומות ככרוב גרמני ואחרי כמה כאלה מתכונים, התחלתי בניסוי. כזה שממש לא מנסה לשחזר את המקור, אבל להיות מספיק קרוב וטעים.

המרכיבים:
1 כרוב סגול
1 בצל סגול
1 תפוח סגול (לא באמת, ירוק)
מיץ מחצי לימון
כף סילאן
חצי כף סויה
מלח, קורט כמון וקורט כרוויה(קימל)-לא חובה אבל מאד אותנטי
את הבצל והכרוב חותכים לרצועות, את התפוח מקלפי ומגררים על פומפייה עם חורים גדולים (ככה אין חתיכות מעצבנות).
בסיר מאדים את הבצל, מוסיפים את הכרוב, מערבבים ומוסיפים את התפוח, מוסיפים את מיץ הלימון, הסילאן, הסויה, המלח, הכמון וכרוויה (רק אם אוהבים, אחרת זה אסון). מערבבים טוב וכשהכרוב מתרכך קצת, מוסיפים חצי כוס מים, מנמיכים את האש ומבשלים 20 דקות (לבדוק באמצע שהמים לא נגמרים כדי שלא ישרף ואם צריך מוסיפים עוד קצת.

מגישים על הצלחת הכי פולנית שיש:


לאכול עם פירה, זה נראה לי הכי פולני שאפשר.
ואגב, קראוט זה כרוב בגרמנית להבנתי, מי שיודע איך אומרים כרוב סגול בפולנית, זה המקום להחכים אותנו.