נראה לי שפרידה קאלו לא אכלה קינואה

כל כך אהבתי את מאפה הקינואה שהכנתי וכל כך אהבתי את הסרט על פרידה קאלו. כל כך רציתי לגלות שפרידה קאלו אהבה קינואה. זה היה יכול להיות סיפור מהמם. מה גם שהצבעים של מאפה הקינואה בהחלט היו משתדכים טוב לשמלות שהיא לבשה.

שאלתי את גב' גוגל ?what did Frida Kahlo eat למרבה הפלא, מצאתי ספר שכתבה ביתה של אשתו השניה של דיאגו ריברה. Frida's Fiestas: Recipes and Reminiscences of Life with Frida Kahlo. היא גרה בביתם של דיאגו ופרידה ואכלה איתם לעיתים קרובות, לרוב מהבישולים שאמא שלה, האשה הנבגדת, הכינה לזוג ולכולם. 

דפדפתי וירטואלית בספר, בתקווה למצוא ולו גרגר קינואה אחד ולא מצאתי. אפילו באינדקס בסוף לא נזכר המעדן. נאנחתי קלות וישבתי לכתוב בכל זאת על הקינואה שפרידה קאלו לא זכתה לאכול, לפחות לא כשהבת של האשה הקודמת, היתה בסביבה. נו מילא, אולי משלי היא היתה מסכימה לטעום, אולי.

אתמול אחר הצהריים החלטתי להכין קינואה, אבל אחרת, מאפה שכזה. הכנתי משהו דומה פעם בהשראת פיצה. הפעם זרמתי עם מה שהיה בבית. אבל בהחלט אפשר לשים בפנים את כל מה שאתם אוהבים שיש על פיצה.

דבר ראשון יש לחמם תנור ל 400 מעלות פרנהייט או 200 צלזיוס, לארגן סיר כבד שיכול להיות על האש וגם בתנור ולהכין:
1 בצל גדול חתוך לקוביות
3 פלפלים, אדום, צהוב וירוק חתוכים לקוביות
כוס זיתים מגולענים שקצצתי
כוס עגבניות שרי, רק לשטוף, אין צורך לחתוך
כף רסק עגבניות
חצי כוס אריסה לחריפות נעימה וטעם משובח
קופסא גדולה של עגבניות מרוסקות (אני קצת מאוהבת באלה של pomi)
כוס קינואה שטופה היטב שלא השריתי הפעם
כוס מים
אבקת בצל
מלח ופלפל

בשמן זית הזהבתי את הבצל קלות והוספתי את הפלפלים. אחרי 5 דקות בערך, הוספתי את הזיתים, העגבניות, רסק העגבניות, האריסה, העגבניות המרוסקות והתבלינים.
 עכשיו מוסיפים את הקינואה והמים. זה לא נראה הרבה קינואה יחסית למרק הנחמד שנוצר בסיר, אבל יהיה בסדר. אחרי שהמים רותחים, סוגרים את הסיר היטב ומעבירים לתנור. אחרי חצי שעה מוודאים שיש מספיק מים בסיר וסוגרים חזרה לחצי שעה נוספת. זהו, מוכן! המרקם נעים ומנחם והטעמים רבים וצבעוניים. נראה לי שפרידה היתה נהנית.

בתיאבון.