איך מחליטים מה לבשל? מאפה פטריות וקישואים

השיטה היא לקנות המון ירקות מכל מיני סוגים ואז אין ברירה אלה להכין מהם משהו.

כשאין לי רעיונות אני שואלת את גב׳ גוגל והיא בדרך כלל מצליחה לספק לי מקורות השראה. יש לי קישואים ופטריות גב׳ גוגל. מה את אומרת?

 פשטידה את אומרת? לא, לא היום. לא בא לי היום על ביצים, גבינות עושות לי כאב ראש וקמח... אני עוד מתלבטת לגבי קמח. הייתי מכינה תבשיל, אבל הכנתי המון תבשילים לאחרונה. אולי נסתכל בפינטרסט גב׳ גוגל. מה דעתך? התמונות של האוכל שם, תמיד יפות ומעוררות השראה. סלט? נהההה, אני יודעת שקיץ, אבל ממש מתחשק לי לבשל משהו, אולי אפילו משהו קצת מתוחכם. הנה פה יש לזניה, שם פשטידה ותמונה של רטטוי,הגלגלים במוח מתחילים לזוז. אולי ננסה לזניה עם פרוסות קישואים במקום הפסטה? טוב, זה הזמן לגשת למעבדה, זאת אומרת למטבח.

יש בצל, אבל אוף נגמר השום. 2 אופציות, לקחת מאחת השכנות או להשתמש באבקת שום.. אני עוד בפיג׳מה. בחיי שאפשר להכין תרשים זרימה ממה שעובר עלי הבוקר. שווה להתלבש בגלל שום? אמממ לא! אבקה הפעם.

אוקיי, אז בצל, פטריות, קישואים חתוכים כמו עלי לזניה, הלוואי שהיה לי טימין, רגע אולי יש לי מיובש. נו טוב, אורגנו הפעם. מעניין אם לקישואים יספיק להתבשל בתנור או שצריך לטגן או לצרוב אותם בתנור קודם. ממש אין לי כח להכין משהו במיליון שלבים, מספיק שצריך לטגן את הבצל והפטריות. בטח אני אני לא אוכל לחתוך את זה בלי שזה יתפרק בסוף, כי החלטתי לא משתמשת בביצים, אז מה הפיתרון? לאפות במנות אישיות? לא השתגעתי בכלל.. מה פתאום במנות אישיות?אולי איזו כף קמח בריא? הייתי שמחה אם זה היה מתכון ללא גלוטן, כל כך הרבה אנשים נמנעים היום מגלוטן. קמח חומוס? מתלבטת לגבי הטעם ולא בטוחה לגבי ההסמכה. קמח אורז? דביק מדי אני חושבת. נדמה לי שיש לי קמח קינואה במזווה, מעניין איך הוא מתנהג, כנראה זה הזמן לנסות.

אז לעבודה, מאד חששתי שהקישואים יצאו לי מרירים כי פה הם לפעמים כאלה, אבל היה לי מזל ויצאו מתקתקים וטעימיים מאד. המסקנה אחרי הכל-להכין מנה כפולה, אז אני כותבת מה שעשיתי ותרגישו חופשי להכפיל.

חבילת פטריות - לחתוך לקוביות
4 קישואים - 1 לחתוך לקוביות, 2 מהם לחתוך לפרוסות דקות לאורך ואחד לחתוך לפרוסות רוחב (כלומר עיגולים)
1 בצל גדול 
אורגנו - כפית
מלח פלפל
אבקת שום - חצי כפית (אבל באמת שעדיף לכתוש שן שום אם יש)
חצי כפית כורכום
2 כפות קמח קינואה (או כל קמח אחר שנוח לכם)
שמן זית

לחמם תנור ל200 מלות צלזיוס (400 פרנהייט)במחבת לטגן בצל, שום, פטריות, קישואים ואת התבלינים, עד שהנוזלים מתאדים. להוסיף 2 כפות קמח לערבב ולכבות את האש. לשמן תבנית בשמן זית, להניח פרוסות קישואים כמו שכבת פסטה.

לטפטף עליהם שמן זית, להמליח ולפלפל. לערום מעליהם מהתערובת הפטריות. שוב להניח קישואים עם מלח ופלפל ועוד שכבה, עד שנגמר ובשכבה העליונה יותר יפה לסדר עיגולים, הנה ככה: 

לאפות 45 דקות, לתת לזה 10-15 דק' לנוח ואז לחתוך ולהרים לצלחת עם תרווד. 

בתיאבון. 

כמה שעועית ירוקה יש בשקית אחת בקוסקו?

מי לא שמע על קוסקו (Costco)? רשת ענק אמריקאית שהגיעה גם לחלקים אחרים בעולם (אפילו יפן) וממש לא הגיעה לישראל. הכל שם בגדול במחסן ענק שמסודר בדיוק אותו דבר בכל מקום. הכל מגיע בחבילות ענק (כולל נייר טואלט לחצי שנה למשפחה ממוצעת) ומחירים שמצדיקים קנייה מהסוג הזה, בעיקר אם יש לך מקום איחסון בבית. תשכחו מקופסא של 42 טבליות למדיח ותגידו שלום למיכל של 100. זה נחמד, זה יעיל ויותר מהכל, כמו הכל באמריקה, זו חוויה.

בשנה הראשונה היינו מגיעים בתרוץ כזה או אחר לקוסקו, פעם בשבוע, שבועיים. אחר כך למדנו שזה לא באמת זול אם קונים קופסא ענקית של תותים וזורקים חצי. אז התחלנו לקנות פחות ופחות מוצרים מתכלים שם ויותר חומרי ניקוי וכאלה. יצא שלא הייתי בקוסקו כבר כמה חודשים. לפני שבוע נסעתי לקוסקו. לבד. בעצמי. בלי ילדות. אמרתי לבד? הרגשתי כמו אליס בארץ הפלאות לפחות. הם הביאו כל כך הרבה דברים חדשים ונחמדים. זה היה בילוי משובח.

בתור התחלה קניתי חבילה של מיני חצילים. לא גדולים, לא קטנטנים. פשוט בגודל כזה באמצע, של 20 סנטימטר, נפלא. קניתי 2 שקיות בכל אחת מהן קילו שעועית ירוקה, קצוצה בקצוות, נשאר רק לשטוף ולבשל. קופסא ע נ ק י ת של עלים אורגנים שטופים לסלט... אכלנו חצי והשאר  כבר נראה רע ויילך לפח (לפעמים לא לומדים מניסיון). אפונה קפואה בשקית של 2.25 ק"ג (!!!), בקיצור היה כיף! יכול להיות שאני מוזרה?

החצילים הצטרפו לעל האש אצל חברה עם טחינה שחברה אחרת הכינה, היה כיף וטעים, עם מיליון ילדים מתרוצצים מסביב, כמו שרק יום חמים אחרי חורף ארוך מאפשר לחבורת ישראלים שלא גדלו על כאלה חורפים. כל אחד הביא משהו, באנגלית קוראים לזה potluck בעברית לא צריך לזה שם... אני הבאתי את השעועית שלי  ואתמול בלילה נזכרתי שנשארה לי עוד שקית. ב 9:00 בערב, אני מחפשת את המתכון הכי מהיר שאני מכירה ואם להודות על האמת, אני בדרך כלל מחפשת את המתכון הכי מהיר שאני מכירה, או לא מכירה, העיקר שזה יהיה זריז.

אז:
2 כפות שמן להקפצה וכף שמן שומשום (או שתיים, ולקזז תלוי באהבתכם למוצר)
3 שיני שום גדולות - ואפשר גם יותר, תלוי כמה ערפדים יש באזור
1 ק"ג שעועית ירוקה דקה - קטומת גבעולים
1/2 כוס מים
4 כפות סויה
2 כפות סילאן (מי שאוהב מתוק מודגש שיוסיף עוד)
אופציונאלי - ג'ינג'ר קצוץ, שומשום קלוי לקישוט

לחמם את השמן עם השום (והג'ינג'ר אם תרצו), להוסיף את השעועית ולערבב היטב שתתכסה בשמן, שום (ואולי ג'ינג'ר), אחר כך להוסיף מים, סויה וסילאן. אני לא הרגשתי צורך במלח מעבר למליחות של הסויה, אבל תטעמו איך זה מרגיש לכם. לכסות את הסיר ולשים טיימר ל 10 דק', כאן זה כבר לפי העדפה אישית, בשבילי זה מספיק רך ועם קצת קראנצ'יות בשלב הזה. טעים לבד וטעים כתוספת. אפשר לקשט עם שומשום קלוי.

בתיאבון.

3 כללים לקניית אוכל אורגני ושייק לקינוח (או לארוחת בוקר)

למה אורגני? בשורה אחת? בגלל שמזון אורגני מזיק פחות.

חומרים נגד מזיקים, נגד עשבים שוטים, נגד בקטריות ועוד רעול חולות מרוססים באופר תדיר על האוכל שלנו. יש פירות וירקות שספגים יותר, כמו תותים. יש כאלה שסופגין פחות, כמו אבודקו. בסופו של דבר, הבחירה היא שלי, כמו תמיד. מה אני בוחרת להכניס לגוף שלי ושל המשפחה שלי. מחקרים הוכיחו כבר שחומרי ההדברה מצטברים בכמויות קטנות, לאט לאט בגוף שלנו ואם צריך כמות קטנה מהם להרעיל זבוב פירות למשל, אחרי כמה זמן ההצטברות הזו מגיעה לשלב שהיא מרעילה אותנו? הייתם שותים כפית של חומר הדברה? אני אוותר הפעם. 

מחקר מעודד, הראה ששבוע בלבד של אכילה אורגנית, מוריד בצורה משמעותית את כמות הרעלנים בגוף. 

התחלתי את הרומן עם ירקות ופירות אורגניים בזמן ההריון עם בתי הראשונה. פתאום לא הסתדר לי להכניס לגוף חומרים שאני לא בטוחה לגביהם. כשהיא נולדה ואחרי כמה חודשים התחילה לאכול אוכל מוצק, שוב, רציץי לתת לה הכי טוב שאפשר וזה לא היה כזה פשוט בארץ לפני 9 שנים. אבל התחום רק הולך ומתפתח. ואיך שאני רואה את זה, צריך לעשות את הכי טוב שאפשר ולא את הבלתי אפשרי. 

אני לא קונה את הכל אורגני ופיתחתי לי כמה כללים פשוטים.

כלל ראשון: תותים ופירות יער למיניהם אני קונה רק אורגנים או לא קונה בכלל. הפירות הקטנים האלה, הם כמו ספוגים לחומרי הדברה ושום שטיפה שאני יודעת עליה לא תעזור. במקרה הזה, אני לא לוקחת סיכון.

כלל שני: אני מתחילה את הקנייה ממה שכן יש בחנות אורגני ומתחשבת בהמלצה לגבי איזה מוצרים מרוססים הכי הרבה:

באדיבוות בית הספר - וsummer squash זה קישואים

כלל שלישי: אם יש מוצר בנמצא שלא ברשימה שלי, אחליט לפי המחיר ולפי ההגיון שלי. ירקות שקשה יותר לנקות כמו עשבי תיבול למשל, אקנה אורגנים. ירקות עם קליפה עבה, כמו בננה, אחליט לפני המחיר. 

לגבי מוצרים מעובדים כמו חטיםין אורגנים, אני אישית לא מתה על זה. זה אולי אורגני אבל עדיין מאד מעובד ומכיל בדרך כלל רמות גבוהות של מלח או סוכר. 

עוד נקודה חשובה, לקנות כמה שיותר פירות וירקות מקומיים. כאלה שבילו כמה שפחות זמן במחסנים ובמטוסים והכי טוב, אן אתם גרים ליד מושב חקלאי, תקנו ישירות מהחקלאים. טוב לכולם כלכלית וטוב לבריאות. אני מקווה שבעקבות מחאת הפלפלים, כל חקלאי יפתח עמדת מכירה משלו ליד השדה. מה זה כבר משנה לנסוע לסופר רו לנסוע למושב הקרוב?

ואגב, אם אתם כבר מכינים שייק בריאות בבית, לא הייתם מעדיפים שברשימת המרכיבים שלו, לא יופיעו חומרי הדברה? אני בעד שייק טבעי עד הסוף. הנה אחד כזה מהבוקר: 

כוס עליי תרד, אננס מהמקפיא (מסתבר שאננס קופא ממש טוב), בננה, כף זרעיי צ'יה (בשביל האומגה 3) וכוס מים. הספיק לי ולבן זוגי היקר והיה ממש טעים. 

לבריאות!

בדקתם פעם כמה נתרן אתם צורכים ביום? אני לא בדקתי עד היום.

מה אני אוכלת? מה באמת יש באוכל שלי? בקופסאת קוטג' אחת יש יותר מחצי מכמות הנתרן היומית שאני אמורה לאכול? איך זה יכול להיות? למה אף אחד לא מפקח על זה? לא פלא שלפחות חצי מהאנשים שאני מכירה, מעל גיל 50, חיים על כדורים נגד לחץ דם!

לפני כמה שבועות הייתי בכנס של בית הספר שלי IIN. חוויה אמריקאית מטורפת, שאפשר לראות דוגמאות ממנה בקישור. אין ספק שהאמריקאים כאומה, מעולים בלייצר חוויות. כנס כזה לא ייערך בכיתות חסרות מעוף, על כסאות מהמאה שעברה, מול לוח מחיק. מה פתאום!? הכנס נערך במרכז הג'אז של לינקולן סנטר, בכיכר קולומבוס, אחד המקומות המרכזיים בניורק. מרכז הקניות בו המרכז מצוי, הוא אחד היקרים בעיר. להסתובב שם בלי לפחות להעמיד פנים שאני אקזקיוטיב לפחות בחברה שקר כלשהו, זה פשוט מבאס. פה ושם, בניו יורק כמו בניו יורק, עוד אפשר למצוא משהו בסייל, אבל בעיקרון, בין בית הקפה של רבושון לחנות הנעליים של סטיוראט וייצמן, הבנתי את מקומי בשרשרת המזון הכלכלית.

בית הספר ממותג כהלכה, והצבע האדום, צבע הדם המשותף לכולם, נבחר לייצג אותו ולסמל את האנרגייה והלב של בית הספר והסטודנטים שלו. בכנס היו סטודנטים כמוני במהלך הלימודים שלהם וגם כאלה שסיימו ללמוד לפני עשור ויותר ועדיין מלאים בהתלהבות ואהבה לבית הספר ולדרך שהוא מקדם לאושר ובריאות. זה היה מדהים באמת לראות שההשפעה של הלימודים היא גורם מתמשך הרבה מעבר לשנת הלימודים.

בית הספר מקדם בריאות ויחד עם זאת אהבה ואושר ודרך חיים מאד מקבלת.

המרצים, כל האחד הטוב בתחומו, מציגים במהלך השנה גישות שונות, אבל כולם בסופו של דבר אומרים, תאכלו יותר ירקות, פירות, תשתו הרבה מים, תזוזו, תהיו מסופקים בבית, בעבודה ובחיים שלכם ותעלו על דרך המלך. מה הבעיה בעצם?

זה לא כל כך פשוט בעולם שלנו. בעולם שהאוכל שאנחנו אוכלים, אנחנו לא תמיד יודעים ומבינים מה יש בתוכו. אחד המרצים בכנס היה דר' עוז. הרופא החביב הזה, מאד התפרסם בארה"ב. עד כדי כך הוא מפורסם שהייתי בטוחה שזה טריק מסחרי ובאמת, כל פעם שהוא היה בטלוויזיה, העברתי לערוץ אחר. מסתבר שהבחור התחיל מפינה אצל אופרה ווינפרי והתחיל להטיף לאמריקאים על בריאות. מפה לשם המון יצרני תוספי תזונה לדיאטות, התחילו להשתמש בשם שלו כדי לשווק כדורי דיאטה. הוא מצידו, מגיש נגדם תלונות במשטרה והם מצידם מרוויחים מיליונים, כי מה יותר מוכר מכדורי דיאטה היום?

ההרצאה של דר' עוז היתה מרתקת, הוא דיבר על תזונה, על כולסטרול ועל דרך החיים הממוצעת. לא משהו שלא שמענו כולם אלפי פעמים, אבל הוא בהחלט מרתק ויש משהו בדרך שהוא מעביר את הנושא שגרם לי לחשוב, לו רק הייתי יכולה להציל את האנשים שאני אוהבת מדרך החיים שלהם.

יש אנשים שזה ממש ברור שהם לוקחים סיכון על החיים שלהם, למשל מעשנים. אבל אף פעם לא חשבתי שמי שאוכל קופסאת קוטג' לארוחת בוקר ועוד אחת לארוחת ערב, בעצם מעלה את הסיכון שלו להתקף לב.

היכולת שלנו לנטר את כמות הנתרן שאנחנו מכניסים לגוף, היא כמעט בלתי אפשרית. אם נאכל רק מוצרים שלא התערבו בהכנתם, כמו ירקות ופירות, אוכל ביתי מוקפד מאד ועדיף בלי גבינות ובשר (בטח שלא מוכשר) ואה...לא נאכל אף פעם בחוץ, אולי נצליח. האדם הרגיל יכול להיות מודע ולשפר את סיכוייו, אבל הדרך היחידה להגיע לכולם, היא רגולציה.

אם משרד הבריאות יעמוד מאחוריי ההמלצות שלו, שעומדות היום על 1500-2400 מ"ג ליום נתרן ויגביל יצרנים וספקי מזון בכמות הנתרן במוצרים שלהם, יש לנו סיכוי. אבל מה משרד הבריאות עושה? מעביר את האחריות אלינו, הצרכנים.

עלינו משרד הבריאות אמור להגן, אבל הרבה יותר פשוט להגיד "אבל אמרנו לכם להיזהר" מאשר להילחם בתנובה, במקדונלדס, באוסם ושות'.

אז מחאת הקוטג' הייתה בגלל המחיר? אולי היא הייתה צריכה להיות על העובדה שלתנובה ולמשרד הבריאות ממש לא אכפת מהבריאות שלנו.

געגועים למיונז!

במסגרת המנהג של לקרוא תוויות ומרכיבים על כל דבר. קראתי את המרכיבים של מיונז תעשייתי וגרוע מכך, אחייניתי הגאונה, בת ה 13 קראה את המרכיבים. ומה היה לה להגיד? שיש בזה הכל חוץ ממה שהיא הייתה מצפה למצוא במיונז.

אז בתור התחלה, הבנות בבית נגמלו מסלט טונה עם מיונז כי בשלב הזה, הפסקתי לקנות מיונז. מה עוד שהטבעונות שחדרה לה בזדוניות לביתנו לאט לאט ובשקט והחלה לכרסם ביותר ויותר מארוחותינו, גם לא התלהבה ממיונז. אני לא מגדירה את עצמי כטבעונית (למעשה אני דואגת לא להגדיר את עצמי בכלל), אבל מיונז היה בהחלט משהו ששמחתי להיפטר ממנו.

אבל... מה קורה כשמתחילים להתגעגע לסלט תפוחי אדמה? סלט הזה שהכרחי בפיקניקים, שקיים עוד מימי הסבתא שלי והסבא של אלון ביחד? אז חיפשתי פתרונות וקראתי מלא ספרי בישול ובלוגים שעשו מיונז מכל מיני אגוזים וטופו וכאלה ו...לא התחברתי.

כשהייתי בארץ, עילעלתי בספרי המתכונים של אמא שלי, ואז ניתקלתי במתכון בספר הירקות של שרי אנסקי, מעיין מיונז של אחת העדות, שעשוי מתפוח אדמה. כן! פשוט להשגה, לא מצריך חנות טבע ומתאים מאד לסלט תפוחי אדמה. אם כבר מבשלים תפוחי אדמה, מה הבעיה להוסיף עוד אחד?

עשיתי ניסויים, המתכון הראשוני היה בטעמים חזקים מאד, המון שום והמון לימון ואז הגעתי למתכון שממש מוצא חן בעיני.

אז ככה (ובסוגריים אתן את המתכון המקורי למי שרוצה לנסות):

1 תפוח אדמה בינוני (בישלתי אותו יחד עם תפוחי האדמה של הסלט בהרבה מים וקצת מלח עד לריכוך מלא)
1 שן שום כתושה (המתכון המקורי היו 4-5 שיניים)
מיץ מחצי לימון קטן (במתכון המקורי היה מיץ מלימון גדול שלם)
מלח
1 כפית מייפל (לא היה במתכון המקורי, לי הייתה חסרה קצת המתיקות של המיונז, לא חובה)
2-3 כפות שמן זית (במתכון המקורי היה כתוב, שמן כמה שלוקח)

מכניסים את כל המצרכים למעבד מזון (במתכון המקורי מתחילים בלי שמן ומוסיפים "כמה שלוקח"), ומתחילים לעבד, אחרי שיש ממרח, מורידים את מה שנדבק לדפנות לתוך הממרח ומעבדים שוב, תוך 2 דקות זה מגיע ממש למרקם של מיונז. לא ייאמן!!!

עכשיו תכינו סלט תפוחי אדמה לפי הסבתא האהובה עליכם, אצלנו חותכים 4 תפוחי אדמה גדולים, כוס אפונה קפואה שבושלה מעט, 3-4 מלפפונים חמוצים חתוכים לקוביות, 2 בצל ירוק קצוץ ו 2-3 כפות מיונז מעשה ידיכם. הכי פשוט בעולם.

את שאר המיונז, אפשר לשמור במקרר, שלי נשמר שבוע בקלות בצנצנת.

עוד יתרון לסיום, סיכוי סביר שלא תהרגו מישהו מהרעלת סלמונלה עם מיונז כזה.