לא משנה מאיזה כיוון מתחילה השיחה על
אכילה נכונה, היא תמיד תגיע לילדים ומה עושים איתם ואיך גורמים להם לאכול בריא
יותר.
כשהבת הראשונה שלי נולדה זה היה די פשוט.
בבית היא אכלה בריא. בגן היא אכלה בריא והיא התחילה להחשף לממתקים וחטיפים רק בגיל
מאוחר יחסית, הגיל בו התחילו ימי ההולדת בגן שלה. עם הקטנה זה היה כבר אחרת, ההפרש
בין שתיהן, של שנה וחצי, למעשה חשף אותה שנה וחצי קודם לממתקים וחטיפים.
הבנות שלי קמות בבוקר ואוכלות מה שאני
נותנת להן, הולכות לבית הספר עם אוכל שאני הכנתי ושמתי להן בתיק, באות הביתה
ואוכלות מה שיש בבית ושוב בארוחת ערב, הכל באחריות שלי או של אבא שלהן כמובן, תלוי
מי מכין, אבל הבנתם את התמונה. אם הן הולכות לחברים, אין לי שליטה שם וזה בסדר
גמור, יש עולם בחוץ והן יסתדרו איתו, אני בטוחה. הנקודה היא שיש לנו שליטה מוחלטת
על אחוז ניכר ממה שהן אוכלות וההרגלים שלהן תלויים לחלוטין בי ובאלון.
אז מה אפשר לעשות?
לחשוב מה חשוב לנו שהם יאכלו.
חשוב לי שהן יאכלו כמה שיותר ירקות
ופירות. המטרה שלי היא ליצור התנייה ממש שארוחה בלי ירקות תרגיש שחסר בה משהו.
המון זמן ניסיתי להכין להן ירקות מבושלים וזה לא ממש הלך, עד שנפל לי האסימון. אם הן
אוהבות ירקות טריים, שיאכלו ירקות טריים, בכל ארוחה יהיה סלט או ירקות חתוכים או
כל צורה אחרת של ירקות טריים שעולה על דעתכם. אני עדיין מבשלת ירקות לנו ומציעה
להן לטעום תמיד. הרבה ילדים לא יסכימו לטעום חתיכה אבל יסכימו לתת לק למשהו חדש ורוב הפעמים הם יגידו איכס. בלי פאניקה בבקשה ובלי דרמות. תגידו אוקיי, תמשיכו הלאה ותמשיכו להציע בפעם הבאה. תסבירו גם לילדים שחוש הטעם משתנה כל הזמן ושווה לנסות. כל כך הרבה דברים שאני אוהבת היום לא אהבתי בתור ילדה. תמיד שווה לנסות.
עזר לי להבין איזה טעמים הן כן אוהבות ולרתום
את זה. הבנות לא אוהבות קטניות כמעט
בכלל ולקח לי זמן להבין שבעצם חומוס שהן אוהבות זו קטניה (דההה) ואם אני מכינה אותו בעצמי אז זו
אופציה לא רעה בכלל.
השלב הבא היה מה לא והיה לי חשוב להקטין את תכולת הסוכר במזון
של כולנו. הכמות המומלצת על ידי משרד החקלאות האמריקאי לסוכר מעובד,
היא 10 כפיות סוכר ליום למבוגר.אמריקאי ממוצע. תחשבו על הגודל של אמריקאי
ממוצע. הבת שלי היא בערך שישית ממנו, מה זה אומר? זה אומר כמה שפחות. אבל איך?התחלתי לבדוק תוויות. 5 גרם סוכר הם כפית
אחת. בשקית אישית של m&m יש 31 גרם, יותר משש כפיות. מבאס, לא? כבר שווה למצוא ממתק
אחר שמספק יותר ומכיל פחות סוכר.
במה שעובד לאורך זמן הוא שמירה
על מתיקות מתונה שמקטינה את הצורך שמתוק. פרי בבוקר ופרי אחר הצהריים, מוריד בצורה
ניכרת את הדרישה למתוק. הבנתי שאני מציעה מתוק בתור הפתעה או פינוק,
איזה כיף זה לבוא מהעבודה עם הפתעה מתוקה לילדים. אז המודעות די חיסלה לי את
הנטייה הזו, אני שומרת אותה למידי פעם. מה שבטוח, כמות הפעמים שהסתכלתי בחנות על
ממתק מגניב להביא לבנות ועצרתי ולא הבאתי, כבר חסכה לי קצת כסף.
זה לא אומר שאני לא עושה את זה לפעמים,
ובטח כשזה ממש שווה את זה. רק בשבוע שעבר טיילנו בעיר בטמפרטורה חד ספרתית, נכנסנו
לחנות המופלאה של ליידי גודייבה ושתינו את השוקו החם הכי טעים בעולם (לפחות). אגב,
אחרי כמות כזו של סוכר יש סיכוי סביר שהחשק למתוק דווקא יגדל ותראו שהילדים יבקשו
עוד ממתקים באותו יום...
ודבר אחרון חביב - מה אתם אוכלים? מה אתם
מכניסים הביתה? אפשר לשדר אכילה בריאה ממקרר מלא בפחיות קולה? אפשר לתת לטעום משהו
שאתם לא אוכלים בעצמכם? אפשר להגיד לילדים שכדאי לאכול מסודר כשאני מנשנשת כל
היום? הילדים הם מראה (אכזרית לפעמים) של מה שאנחנו עושים. זה צד אחד של המטבע,
הצד השני הוא שהם הזדמנות לעזור לעצמנו. אני לא אבוא אליהם בטענות על מה שהן עושות
כשאני עושה בדיוק אותו הדבר, אני אנסה לתקן את זה בעצמי ולהיות עקבית בדרישה שלי
מעצמי ומהן.
הבוקר הבנות ביקשו פנקייקס, התלבטתי קצת והכנתי הכי בריא שאני יכולה:
מתכו ן ל10 פנקייקס בינוניים:
1/2 כוס קמח רגיל
1/2 כוס כוס קמח כוסמין
אפשר לשחק עם היחסים, התחלתי בעבר עם 1/4 כוס קמח כוסמין, אחרי שניסיתי רק עם קמח כוסמין וקיבלתי תגובות לא אוהדות במיוחד ואני מתכוונת להמשיך בהדרגה ולחזור לכמה שיותר כוסמין.
1 כוס חלב שקדים לא ממותק בטעם ווניל ועוד 1 כף (או חלב אחר ותמצית וניל)
2/3 כפית סודה לשתייה
1 כף מייפל
1 כף שמן
התערובת די סמיכה, העברתי כל פעם כף למחבת ומרחתי עם הכף לפנקייק בגודל בינוני. כשנוצרות בועות, הופכים.
הגשנו עם שוקולד, מייפל, ריבה, וממרח חלבה שנוגה הכינה מטחינה מעורבת במייפל, אפשר לערבב אותה עם דבש או סילאן ולראות מה הכי טעים לכם.
והכנו גם שניים עם אוכמניות שהיו לי בפריזר מהקיץ, אפשר תותים או בננות גם.
