יום רביעי, 15 בינואר 2014

נקודת ההתחלה

שעות אחר הצהריים המוקדמות. אני בדרכי חזרה מהעבודה וארוחת הערב כבר מאיימת באופק. בעלי החליט להיות צמחוני/טבעוני כבר לפני שנה, הקטנה חולה על מתוקים ואוכלת בעיקר פסטה אבל גם סושי ומקושקשת ואולי מלוואח עם ביצה קשה, חומוס ועגבניות. הגדולה דווקא אוכלת מגוון אבל עם נטייה ברורה לבשר ודגים. ואני? מה זה בכלל משנה. אני אוכלת הכל. אני אשמח לאכול משהו בריא, אבל... אני האחרונה שאני מתכננת לפיה ארוחה. במצב הדברים בכלל לא ברור לי איך לתכנן ארוחה בריאה שכולנו נאהב ונהנה ממנה בלי להכין לפחות 3 מנות שונות. רק המחשבה מתישה אותי.
תמיד אהבתי לבשל, תמיד חשוב היה לי להאכיל את משפחתי באהבה וליצור עבורה אוכל טעים, בריא ומזין. עם הזמן התחביב הפך לצורך אמיתי. הבנות כבר לא אוכלות אוכל של ביה"ס או של הצהרון. האחריות על כל מה שהן אוכלות היא שלי ושל בעלי.
העולם עמוס במידע בענייני תזונה, מחקרים על מחקרים. כל אחד בטוח שהדרך שלו היא הנכונה והבריאה. על כל מחקר יש עשרה שסותרים אותו והעומס הזה מבלבל ומעוור וכבר קשה לדעת מה הכי נכון לעשות.

המזון לגוף הוא גם המזון לנשמה והמזון לנשמה משלים את המזון לגוף שלא יכול בלעדיו. אולי אין דרך אחת נכונה, אולי באמת לכל אחד הדרך הנכונה בשבילו ובריאה בשביל הגוף והנפש היחודיים לו. אני, בכל אופן, החלטתי לצאת למסע, לדרך חדשה, של לימוד גילוי ועזרה לי ולמי שאפגוש בדרך, אני מתחילה ללמוד במכון לתזונה אינטגרטיבית בניו יורק, זו נקודת ההתחלה.



3 תגובות:

  1. בהצלחה, נירית! בבלוג, בלימודים, בבישולים, בלהבין איפה להדגיש ואיפה להרפות.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה שקמה, איזה כיף שכל כך קל להגיע כל כך רחוק ועד אלייך. אהבתי את את מה שכתבת, להדגיש ולהרפות זה מאד נכון, תודה!

      מחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק