יום חמישי, 25 בספטמבר 2014

10 רעיונות לפחות לאוכל על הדרך

אני נכנסת הביתה ואני חייבת, ח י י ב ת להכניס לפה משהו עכשיו! מה? זה לא קורה לכם? רק לי? אוקיי, יש עוד כמה שזה קורה להם גם? אפשר להמשיך.

סצנה שנייה, שבת אחר הצהריים, אכלנו בוקר, אכלנו צהריים, עוד מעט כבר כמעט ארוחת ערב, אבל אני רעבה עכשיו. יותר מזה? אחת הבנות או שתיהן, רוצות "רק משהו קטן". ואני לא מזכירה את אלון כי למזלי, הוא לא בא אליי במצב כזה, הוא דואג לעצמו. 

שמתי לב שכשאנחנו הולכים לישון בצהריים בסופ"ש (זה קורה לפעמים) והבחירה בידי הבנות, הן כמובן ילכו על מה שילדים הולכים בגילן, אם יש ביסלי, במבה או שוקולד או סוכריות ובעיתות מצוקה אמיתיות כשאין שום ממתק בבית, הן יפנו כמפלט אחרון לדובוני ויטמינים שלהם. פעם אחת או פעמיים הן לקחו תפוח ביוזמתן ואז כמעט התעלפתי מהתלהבות. 
כשאני רעבה ככה, הכי הייתי רוצה שיהיה לי שף משלי שיעמוד ויחתוך לי סלט מושקע מירקות או מפירות, שיעשה לי שייק בבלנדר מפירות וחמאת שקדים ואם אפשר שגם ישטוף אחריו את כל הליכלוך. הייתי רוצה גם שבימים שאני לא מוצאת זמן לחלוץ נעליים וישר נכנסת הביתה לעזור בשיעורים, או לרוץ החוצה לאסוף מחוגים או לקחת לקלינאית תקשורת. הכי הייתי רוצה בימים שכאלה, שהשף שלי יכין לי משהו לדרך בקופסא קטנה וצבעונית. אפילו בשקית קטנה אני מוכנה לקחת לדרך אם הוא מתעקש. 

אבל מה שבאמת היה הכי עוזר לי בעולם אם הייתה לי רשימה של דברים כאלה, מבחר של גלגלי הצלה, נגישים ובריאים שאפשר לאכול בלב שלם ובשמחה, בין כל שאר המטלות, הסידורים והריצות. 

מה שעשיתי בחודש האחרון, זה לרשום כל פעם שמצאתי לי פתרון טעים זמין ונוח. החלטתי שכשיהיו לי עשרה כאלה, אני אכתוב על זה פוסט, אז הנה, זו הרשימה שלי: 

1. 10-12 שקדים 
2. 10-12 אגוזים
ואפשר גם לערבב
3. חצי אבוקדו עם מעט מלח ופלפל עליו (לאכול עם כפית ישר מהקליפה, לא חייבים אפילו ללכלך צלחת)
4. מלפפון או פלפל או גזר לנגב כף או שתיים חומוס
5. גואקמולה (אם נשאר מארוחת ערב, או מצאתי כזה שווה מוכן מראש מחומרים טובים) לנגד עם ירקות או  עם 4 קרקרים קטנים או שניים גדולים.
6. 2 כוסות מים - לפעמים זה מרגיש כמו רעב, אבל בעצם זה צמא. ידעתם שנשים נוטות יותר לפרש צמא כרעב? גם תה צמחים לא ממותק יכול לעזור.
7. ירקות מאודים שנשארו מארוחת הערב של אתמול, עם כף טחינה. 
8. פרי - אפשר גם להוסיף לו 5 שקדים/אגוזים. 
9. 2 תמרים מיובשים
10. ספל מרק ירקות 
והמספר הנוסף: 
11. מהמזרח - אדממה קפואים שמכינים במיי מלח רותחים 3 דקות לפי הוראות האריזה או חטיפי אצות. אני לא יודעת אם יש את זה בארץ, אבל תמיד אפשר לקחת אצת נורי ולכרסם אותה. פה אפשר לקנות את זה בקוסקו וזה אחלה רעיון לנישנוש. 

עכשיו כשיש לי את הרשימה הזו באייפון וגם בראש, אני מדפדפת בה וירטואלית במצבי חירום. זורקת כמה שקדים לשקית, לוקחת נקטרינה לדרך או מחממת לי דקה משהו קטן ואפילו מתיישבת לי ל-5 דקות ומכריזה "אמא אוכלת עכשיו" (אם מישהי מפריעה לי ב 5 דקות שלי) ואז חוזרת לטורנדו הקטן שלנו שנקרא "החיים". 

בהמון אהבה, לשנה טובה, מספקת ובריאה!


יום שני, 8 בספטמבר 2014

לדר פירות ביתי - ממתק ללא סוכר שמכינים בבית

לקום בבוקר לארגן לאנצ' בוקסים, לקום בבוקר לארגן לאנצ' בוקסים, לקום בבוקר לארגן לאנצ' בוקסים, אאאאהההההה....
עברו 3 ימים מתחילת שנת הלימודים, אני אף פעם לא אתרגל לזה. באמת שחשבתי שסיימתי עם מטלות הבוקר בסוף התיכון ואז גיליתי שבצבא זה ממשיך ואז חשבתי שסיימתי עם זה ואז הבנות הגיעו לגיל הגן. בהתחלה הן עוד היו במשפחתון, כל אחת בתורה, שלא מאד מקפידים על שעת ההגעה. אחר כך הגננת בגן כבר העירה בעדינות שכדאי להגיע עד 8:30 גג 9:00 ועמדתי בזה בכבוד, אבל המסגרות הרציניות באמת לא איחרו להגיע והנה אני עומדת במטבח לפני 7 בבוקר ומכינה לאנצ' בוקסים. אללה יוסטון ולהקתו, מה יש למין האנושי ולשעה 8 בבוקר? מילא שבארץ השמש שוקעת יחסית מוקדם אפילו בקיץ, אז אני עוד מבינה. אבל פה, השמש שוקעת כל כך מאוחר בקיץ, למה מתעקשים להתחיל את היום כל כך מוקדם? ומילא מוקדם, למה עם מטלות? ולא, לא בא לי להכין הכל בערב. זה נחמד, זה יעיל וזה כל כך ברי מעקרות בית נואשות...

ככה יוצא שבשש וחצי בבוקר אני עומדת במטבח וממהרת לרקוח לאנצ' בוקס תוך כדי מילמול "ירק, פרי, חלבון, פחמימה, ירק, פרי, חלבון, פחמימה" ססמא שדורית הגננת מגן חובה של נוגה (לפני שנתיים) טבעה במוחי, בלי לדעת ומאז עוזרת לי בכל בוקר.

למזלי הבנות החליטו ביום שישי האחרון שמתאים להן לאכול משהו קליל בביה"ס ואחר כך הן כבר יאכלו בבית. בשל יום הלימודים הארוך (יחסית, עד 15:00), הן צריכות ארוחה אחת ועוד חטיף Snack שנאכל לקראת השעה שתיים. אז בקופסא מחולקת ל 3 הן מקבלות לארוחה, נקטרינה חתוכה, מלפפון חתוך ועגבניות שרי וסנדוויץ קטן עם גבינה (בעיקר כי האבוקדו שקניתי עדיין קשים), לחטיף שלחתי היום שטוחים (בייגלה) עם מקל גבינה. המון ילדים בכיתה מביאים חטיף ממתקי כלשהו וממש לא רציתי לשלוח כזה.

ממתקים הם נושא קצת רגיש אצלנו בעיקר כי נוגה פשוט מכורה למתוק, ככה היא נולדה. אלה יכלה לעבור ימים שלמים בלי שום צורך במתוק עד שנוגה למדה לדבר ולדרוש מתוק ומאז היא מצטרפת אליה בשמחה. לו נוגה יכלה, היא הייתה אוכלת רק מתוק. שמתי לב שאם היא אוכלת פירות, הצורך שלה בממתקים יורד ואני מנסה לשלב לה פירות ביום בצורה חכמה. זה עובד הרבה יותר טוב במהלך שנת הלימודים, לעומת החופשות כמובן כי אז הכל יותר מסודר.

בינתים אני כל הזמן מחפשת פתרונות נוספים לעניין המתוק. אחד הממתקים שמוכרים פה כבריא, הוא מיני סוגים של לדר פירות, חלקם באמת עשויים מפירות (ותוספים שונים) וחלקם לא יזהו פרי גם אם יפול עליהם. ואז נפל לידי מתכון מבלוג ממש חביב לאוכל בריא לילדים של לדר שמכינים בבית ושפע אפרסקים שקטפו שרון והילדים בסוף השבוע. אז נכון שהמרקם לא מדויק כמו של הלדר התעשייתי אבל הבנות טרפו ואין בזה כלום חוץ מפרי (יש שם גם גרסא כוללת יוגורט שלא ניסיתי). הם מייעצים לקחת פרי עמוס פקטין כמו תפוחים, מישמשים, אוכמניות, חמוציות, תאנים, ענבים, אפרסקים, אגסים, אננס או שזיפים ולטחון אותם היטב בבלנדר ואז לשטח על נייר אפייה ולאפות. יש סיכוי ממש טוב שלמי שיש מתקן אידוי רציני בבית יהיו תוצאות מקצועיות יותר. אני הלכתי על הגרסא בתנור הביתי (200 מעלות פרנהייט - 85 צלזיוס) ל 5-6 שעות.

אז מה עושים?
לקחתי 8 אפרסקים (2 כוסות פרי), חתכתי אותם מהגרעין ושמתי בבלנדר (שטופים היטב אבל עם קליפה)
וריסקתי היטב,
השלב הבא הוא לשטח אותם על נייר אפייה לשכבה של חצי סנטימטר בערך, אבל וזה חשוב, להשאיר חור באמצע, בעצם לייצר מסגרת. זה חשוב כי באזור שהמסגרת היתה רחבה, לקח יותר זמן לייבש.
אולי אפשר לנסות לצייר ארבעה פסים למשל על הנייר במקום.

וזהו, אחרי 5 שעות כיביתי את התנור והשארתי את הלדר בפנים עד שהתקרר, ואז עם סכין יפנית חתכתי למנות ממש לא שוות בגודלן וגילגלתי עם הנייר. זהו!
אחרי ביה"ס הבנות טרפו את זה. מרוב התלהבות שהן אוהבות ממתק שהכנתי לא ממש ריסנתי את החגיגה, את המלחמה הזו אשאיר לפעם הבאה :-)