בית הספר לתזונה אינטגרטיבית הוא הגדול מסוגו בעולם. הלימודים כוללים מעל 100 תיאוריות דיאטטיות שונות כדי לבסס ידע נרחב בכל השיטות השונות והדרכים והגישות לאכילה בריאה שרווחות היום.
רגע.... מעל 100 שיטות. אוווו-קייייי, זה די הרבה, לא? אני מודה שבשנים האחרונות שמעתי על כל כך הרבה דיאטות מאנשים וכל אחד היה מוכן להשבע שזו שעבדה בשבילו היא המושלמת והנכונה לכולם.
כל אחד שממליץ על דיאטה עושה את זה מהמקום הטוב ביותר והנכון ביותר, הרצון שלאחרים יהיה טוב. הוא מצא את מה שמתאים לו. אבל, זה יתאים גם לך?
הנקודה היא כזו והיא אחת מאבני היסוד שמלמדים בבית הספר לתזונה אינטגרטיבית, לכל אחד תתאים דיאטה שונה ואורך חיים שונה. זה נקרא בביה"ס ביו-אינדיבידואליטי. אין נכון או לא נכון באכילה, יש מה מרגיש לך טוב ובריא לך.
יש טוב יותר לסביבה, יש טוב יותר לשאר האוכלוסיה זה כן, בהחלט.
לדעתי האישית, אם במקום 'שני צמחוני', עם כל ההערכה שיש לי לצעד הזה בכיוון הנכון, היינו אוכלים רק ביום שני לא צמחוני, אני מניחה שהאימפקט שלנו על הסביבה ועל הרעב העולמי היה משמעותי יותר.
יש צורך בפתיחות לכך שדברים שונים מתאימים לאנשים שונים. אוכל הוא לא דת והתזונה משתנה בין אנשים שונים, נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, בעלי פרופיל גנטי שונה, עונות השנה, רמת הפעילות הגופנית בכלל ואצל אותו אדם בימים שונים ועוד ועוד.
מעל ומעבר לאוכל, בית הספר מדגיש שאנחנו הרבה יותר ממה שאנחנו אוכלים ויש לכך השפעה לא פחותה ואולי אף משמעותית יותר להשפעת האוכל על הגוף שלנו. כאן נכנסות אבני יסוד גדולות ומשמעותיות אף יותר: התזונה הראשונית שלנו, לעומת האוכל המהווה תזונה משנית. התזונה הראשונית והראשית שלנו מורכבת ממערכות היחסים אותן אנחנו מנהלים עם הקרובים והאהובים בחיינו, המישור הרוחני בחיינו, הקריירה שלנו והפעילות הגופנית שלנו.
אם נדאג לתחומים הללו בחיינו וכל הכרוך בהם, עניין התזונה המשנית, האוכל, יהיה קל יותר לטיפול. הצורך לפצות באוכל על בדידות, חוסר סיפוק בעבודה או נייחות מוגזמת של גוף משועמם, יעלם או לפחות יהיה קל יותר לזיהוי ושליטה.
מזון למחשבה.
רגע.... מעל 100 שיטות. אוווו-קייייי, זה די הרבה, לא? אני מודה שבשנים האחרונות שמעתי על כל כך הרבה דיאטות מאנשים וכל אחד היה מוכן להשבע שזו שעבדה בשבילו היא המושלמת והנכונה לכולם.
כל אחד שממליץ על דיאטה עושה את זה מהמקום הטוב ביותר והנכון ביותר, הרצון שלאחרים יהיה טוב. הוא מצא את מה שמתאים לו. אבל, זה יתאים גם לך?
הנקודה היא כזו והיא אחת מאבני היסוד שמלמדים בבית הספר לתזונה אינטגרטיבית, לכל אחד תתאים דיאטה שונה ואורך חיים שונה. זה נקרא בביה"ס ביו-אינדיבידואליטי. אין נכון או לא נכון באכילה, יש מה מרגיש לך טוב ובריא לך.
יש טוב יותר לסביבה, יש טוב יותר לשאר האוכלוסיה זה כן, בהחלט.
לדעתי האישית, אם במקום 'שני צמחוני', עם כל ההערכה שיש לי לצעד הזה בכיוון הנכון, היינו אוכלים רק ביום שני לא צמחוני, אני מניחה שהאימפקט שלנו על הסביבה ועל הרעב העולמי היה משמעותי יותר.
יש צורך בפתיחות לכך שדברים שונים מתאימים לאנשים שונים. אוכל הוא לא דת והתזונה משתנה בין אנשים שונים, נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, בעלי פרופיל גנטי שונה, עונות השנה, רמת הפעילות הגופנית בכלל ואצל אותו אדם בימים שונים ועוד ועוד.
מעל ומעבר לאוכל, בית הספר מדגיש שאנחנו הרבה יותר ממה שאנחנו אוכלים ויש לכך השפעה לא פחותה ואולי אף משמעותית יותר להשפעת האוכל על הגוף שלנו. כאן נכנסות אבני יסוד גדולות ומשמעותיות אף יותר: התזונה הראשונית שלנו, לעומת האוכל המהווה תזונה משנית. התזונה הראשונית והראשית שלנו מורכבת ממערכות היחסים אותן אנחנו מנהלים עם הקרובים והאהובים בחיינו, המישור הרוחני בחיינו, הקריירה שלנו והפעילות הגופנית שלנו.
אם נדאג לתחומים הללו בחיינו וכל הכרוך בהם, עניין התזונה המשנית, האוכל, יהיה קל יותר לטיפול. הצורך לפצות באוכל על בדידות, חוסר סיפוק בעבודה או נייחות מוגזמת של גוף משועמם, יעלם או לפחות יהיה קל יותר לזיהוי ושליטה.
מזון למחשבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה