מספר הקילוגרמים שאיבדתי השנה, 20 וכמה שנים אחרי, דומה למספר שאיבדתי אז, בכמה הבדלים. הפעם המטרה לא הייתה מספר, אלא הרגשה ומטרה להיות בריאה יותר, שלמה יותר וחזקה יותר. הבדל נוסף ומאד משמעותי בשבילי הוא ביכולת לזהות מה לא טוב באוכל שאני אוכל. אז זה היה לי מאד ברור.
העולם חזר להיות ג'ונגל שקשה לזהות בו את פטריות הרעל מפטריות המאכל, את הפירות הטובים מאלה שאסור אפילו לגעת בהם, את... טוב, הבנתם את הרעיון. אני הולכת לסופר וצריכה להתעמק בתוויות כדי להבין שבכף קטשופ אחת מסכנה, יש כפית סוכר שלמה. שבממתק שוקולדי שאני קונה לילדות שלי, יש כמעט את כל כמות הסוכר היומית המומלצת למבוגר. זה נהיה מעייף ומתיש לקנות בסופר.
איך אני פותרת את הבעיה? אני ממלאה את העגלה שלי בכל המוצרים האמיתיים. כאלה שלא עטופים באריזות צבעוניות וממותגות. כאלה שאם היתה להם תווית, היה כתוב עליה רק דבר אחד, עגבניות או מלפפונים או אבוקדו, כרובית או דלורית. כשאני מסיימת עם כל אלה והם תופסים 80% מהקנייה שלי, פחות או יותר. אני קונה את מה שבא בקופסאות שעליהן מרכיב אחד או שניים, כמו טחינה גולמית, או אורז או קינואה, פריכיות שעשויות מאורז ומלח בלבד ואפילו מלח שעשוי רק ממלח ולא מעוד חומרים מלאכותיים שמצאתי להפתעתי, דווקא במלח שמגיע לפה מישראל.
עוד לא מצאתי פיתרון להכל, בכל זאת ג'ונגל. לחם אני בוחרת ללא סוכר ותחליפיו (סירופ תירס וכיו'), כך גם חלב שקדים לא ממותק וכן, עדיין מכניסה הביתה גם ממתקים וכיו' במשורה.
הדרך לא ברורה וקלה, בעיקר כשכל יום מגלים שבמוצר כזה גילו חומר שלא אמור להיות בו בכלל והשני מהונדס באופן שמסכן אותנו. אבל אני מרגישה, באמת, שאני בדרך הנכונה לעשות את הבחירות הטובות ביותר שאני יכולה, בשבילי ובשביל המשפחה שלי. וזו, הדיאטה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה