כל דיאטה מתחילה ונגמרת בלאכול ירקות. כמה שיותר ירקות, ככה פחות שאר הדברים, ככה יותר בריאות. אז מה הבעיה בעצם? למה זה כל כך מסובך? כי תכלס, הרבה ירקות כשמבשלים אותם הופכים לקצת ירקות. ובכלל, תמיד מתקלקלים חלק מהירקות ויש צורך בפינוי (אחר כבוד כמובן) של פטרוזיליות ב-50 (לפחות) גוונים של חום. מלפפונים פרוותיים ולימונים שהיו פעם צהובים ונחלקים לכאלה שהתעטפו במעיל ירקרק וכאלה והשחימו והתייבשו.
מתכונים לירקות יש אין סוף בעצם (או אין יש סוף?), כל ירק שתבחרו בסופר כי זו העונה יכול ליצר תבשיל או סלט. בארץ יש כל כך הרבה גרסאות לסלטים ולתבשילים בגלל מגוון העדות ואני בעוונותי, צאצאית גאה למגזר הפולני/סלובקי עם השפעות הונגריות WTF??? כן, אפילו לי זה לא ממש ברור וזה עוד רק צד אחד של המשפחה.
בכל מקרה, כרוב סגול אחד הסתכל עלי במבט סגול במכולת/מיני מרקט האורגני שליד העבודה ומיד הזכיר לי שסבתא שלי היתה עושה תבשיל של כרוב עם תפוח עץ וממש עצבנו אותי אז החתיכות הגדולות של התפוח עץ.
מסתבר שהמתכון לכרוב סגול מבושל מופיע בהמון מקומות ככרוב גרמני ואחרי כמה כאלה מתכונים, התחלתי בניסוי. כזה שממש לא מנסה לשחזר את המקור, אבל להיות מספיק קרוב וטעים.
המרכיבים:
1 כרוב סגול
1 בצל סגול
1 תפוח סגול (לא באמת, ירוק)
מיץ מחצי לימון
כף סילאן
חצי כף סויה
מלח, קורט כמון וקורט כרוויה(קימל)-לא חובה אבל מאד אותנטי
את הבצל והכרוב חותכים לרצועות, את התפוח מקלפי ומגררים על פומפייה עם חורים גדולים (ככה אין חתיכות מעצבנות).
בסיר מאדים את הבצל, מוסיפים את הכרוב, מערבבים ומוסיפים את התפוח, מוסיפים את מיץ הלימון, הסילאן, הסויה, המלח, הכמון וכרוויה (רק אם אוהבים, אחרת זה אסון). מערבבים טוב וכשהכרוב מתרכך קצת, מוסיפים חצי כוס מים, מנמיכים את האש ומבשלים 20 דקות (לבדוק באמצע שהמים לא נגמרים כדי שלא ישרף ואם צריך מוסיפים עוד קצת.
מגישים על הצלחת הכי פולנית שיש:
לאכול עם פירה, זה נראה לי הכי פולני שאפשר.
ואגב, קראוט זה כרוב בגרמנית להבנתי, מי שיודע איך אומרים כרוב סגול בפולנית, זה המקום להחכים אותנו.
אין עלייך, מזכירה נשכחות, אולי עכשו בזכותך אוהב את זה.....
השבמחקבהצלחה :)
מחק