מה חדש וטוב מאז שהתחלתי

נפלתי ברחוב שבוע שעבר, באמצע הרחוב! החלקתי על חתיכת נייר שנרטבה בגשם הבלתי פוסק ונפלתי על התחת! באופן מפתיע שתי המחשבות הראשונות שלי היו חיוביות. טוב לא בדיוק, הראשונה הייתה "שיט, נפלתי באמצע הרחוב, רטוב פה". השנייה הייתה, איזה מזל שעקפתי לפני כמה מטרים את הסיני הזקן והכפוף ההוא, אם הוא היה מחליק, זה היה אסון, הוא היה בטוח שובר משהו והשלישית הייתה, וואלה התרגילי בטן האלה באמת עובדים.

הבטחתי לעדכן בענייני פעילות גופנית והזהרתי ואמרתי שזה לא התחום שלי ושאצנית אולימפית לא תצא ממני, אז אני עומדת בהבטחות שלי.

אחרי המחשבות וההתלבטויות ואינספור ניסיונות העבר, החלטתי לשלב את הספורט שלי כמו שעושים כל דבר אחר, כמו שנושמים וכמו שנועלים נעליים. כחלק מסדר היום. ראיתי שנחמד לי בעיקר ללכת אז הוספתי הליכות שחלק מהיום שלי. ההליכה לרכבת בבוקר הפכה לקבועה, התחלתי גם לחזור מהרכבת ברגל. הרכבת נמצאת במורד גבעה די תלולה והחזרה מאתגרת, כמעט והצלחתי גם להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של להגיע 10 דקות מאוחר יותר מהשאטל (הוא עוקף אותי בסיבוב אחרי שהוא כבר יוצא לדרך)

, אני עדיין עובדת על זה. האיחור הזה מפריע לי הרבה יותר מאשר לבנות שלי שזוכות בעוד 10 דקות של טלוויזיה לפני הכנת השיעורים כנראה בטוח!

הנוף מתחנת הרכבת שלי

כשאני צריכה להגיע לעיר, לפגישה עם חברה או לכל מקום אחר, אני יורדת מהאוטובוס הרבה לפני ונהנית מהטיול ברחובות העיר וגם עם הילדות אני הולכת לכל מקום, או יותר נכון מנסה לשמור על הקצב שלהן על הקורקינטים. 

לגבי תרגילי הבטן, לפני חודשיים בערך, ראיתי בריפרוף כתבה ב Ynet על אתגר בטן סטטי. לא ממש התעמקתי אבל זה נשאר בזיכרון והחלטתי לנסות. התרגיל נראה כמו שכיבת סמיכה כשנשענים על האמות ולא על כפות הידיים. גוף ישר (לא להרים טוסיק) ו...זהו. התחלתי כל בוקר ב 20 שניות, ככה שבוע. ואז כל שבוע מוסיפים 10 שניות, כשהמטרה להגיע לשתי דקות. כל פעם שמעלים את הזמן, זה קשה אבל לא בלתי אפשרי והעבודה הזו על מרכז הגוף מאד מחזקת את כל הגוף, תורמת ליציבה וכן, גם מעצבת. 

כשנפלתי ברחוב, ממש הרגשתי שהגוף שלי הגן על עצמו בזכות החיזוק הזה. זה הפתיע אותי מאד לטובה.

אני מרגישה שהלימודים ובעיקבותיהם, הניסיונות השונים באכילה בריאה יותר והבחירה במה שמתאים ועוזר לי וכן גם העובדה שאני זזה יותר, מתחילים להשפיע עלי. אני ישנה הרבה יותר טוב, ירדתי קצת במשקל וגם המיגרנות שיש לי מדי פעם פחתו באופן משמעותי (וחטפתי אותה בהפוכה אחרי סופ"ש של פיצות וג'אנק פוד). זה מדהים כמה שאנחנו יכולים לשלוט בבריאות שלנו וכמה כל ביס שמכניסים לפה משפיע עליה. זה דבר אחד לדעת את זה וזה דבר שני ממש להרגיש את ההשפעות. לא האמנתי כשהלילות שלי הפכו לרגועים והשינה שלי לעמוקה, כי היא אף פעם לא הייתה כזו, אבל אחרי שראיתי את ההשפעה הדיי מיידית של ג'אנק פוד על הכל בעצם, גם השינה וגם כאבי הראש, נבהלתי לרגע. מה? אני לא אוכל יותר את האוכל הכיפי הזה? קשה לי לענות על זה עכשיו. קשה לי לשים את איכות החיים שלי על המאזניים עם פיצה בצד השני ולהגיד שפיצה חשובה יותר. 

אז אני מבטיחה שוב להמשיך ללמוד ולעבוד ולהשתפר ולהבין יותר ואולי אז יהיה לי קל יותר להחליט.

ולמרות שזה היה אתמול, חג עצמאות שמח!