לפני דיי הרבה שנים, אפשר לומר אפילו, המון, הייתה לאהרוני מעין מעדנייה/מכולת/מסעדת אטריות בגן העיר. אז, כשגן העיר עוד היה ממש ליד כיכר מלכי ישראל ולא ידענו בכלל שעוד נקרא לזמנים הללו, עידן התמימות של החברה הישראלית.
הייתי מגיעה לגן העיר באוטובוס... כן בחיי, באוטובוס, מחולון. כמה שנים אחר כך כבר לא העזתי.
וכך היה, שגילינו אני ואחותי את המכולת של אהרוני בגן העיר, שהוציאה שולחנות לרחבה לצידה והאכילה בסגנון מסעדת פועלים את באי המקום במנות שאין מילה אחרת מלתאר אותן, פשוט נפלאות. זה היה טעים, זה היה אוטנטי וזה לא היה יקר במיוחד.
כשלא היה לנו זמן, רעב ניכר, או מספיק כסף, היינו קונות סלט של דלורית ומתיישבות על המדרגות בחוץ לאכול אותו והזיכרון מהטעם הזה נשאר עד היום. שנים אחר כך כשלמדתי בבית הספר לבישול "בישולים", ניסיתי למשוך את אהרוני בלשון ולגלות מה היה שם בסלט הזה ואם כבר אז אולי גם כמה מתכוני איטריות. לא הצלחתי, הייתי צעירה וביישנית מדי לשאול באופן ישיר וגם נראה לי שאהרוני עדיין מחזיק כמה סודות באמתחתו. כמה הייתי רוצה שיפתח שוב את המקום ההוא, עם השולחנות בחוץ והמאווררים והתחושה של מסעדת פועלים מארץ רחוקה וטעימה במיוחד.
קראתי לאחרונה שדלורית מאד בריאה ועוד יותר בריאה כשהיא לא מבושלת, מיד החלטתי לנסות לשחזר את הטעם, ועכשיו אחותי, כשאני בארץ רחוקה, תאלצי לנסות בעצמך ולהגיד אם זה מספיק דומה.
אז צריך:
דלורית אחת גדולה
כוס חומץ אורז
ממתיק נייטרלי כל שהוא - מצאתי בחנות טבע סטיוויה נוזלית שבניגוד לאבקה, יש בה רק מרכיבים טבעיים, כלומר, סטיוויה, מים ותצמית זרעי אשכולית שמסתבר שזה חומר משמר טבעי, השתמשתי ב 20 טיפות, צריך לצאת מתקתק כמו חמוצים סיניים, תטעמו.
חצי כפית שמן שומשום
מלח
10 עלי נענע
חופן בוטנים
צ'ילי פלייקס (התבלין, לא אבקה אלא חתיכות קטנות של צ'ילי מיובש)
לעבודה: לקלף את הדלורית ולקחת קולפן שעושה פסים (ג'וליינים בשפה הגבוהה) ולהתחיל לקלף עד-דלא ידע.
לערבב את חומרי הרוטב, החומץ, הממתיק, המלח ושמן שומשום ולשפוך על הדלורית, לתת לעסק לעמוד לפחות שעה, ככה שזה בהחלט סלט שאפשר להכין מראש... גם למחרת זה סבבה.
לקלות את הבוטנים במחבת קטנה, כשמשחימים להוסיף צ'ילי כמה שואהבים, להוריד מהאש ולהעביר לקרש חיתוך לקיצוץ או לשקית ולהכות עם מערוך או כל כלי משחית אחר, אפשר גם במכתש ועלי.
לפני ההגשה לקצוץ את עלי הנענע ואז את הבוטנים, הצ'ילי והנענע מפזרים מעל ומגישים.
בתיאבון!
וכך היה, שגילינו אני ואחותי את המכולת של אהרוני בגן העיר, שהוציאה שולחנות לרחבה לצידה והאכילה בסגנון מסעדת פועלים את באי המקום במנות שאין מילה אחרת מלתאר אותן, פשוט נפלאות. זה היה טעים, זה היה אוטנטי וזה לא היה יקר במיוחד.
כשלא היה לנו זמן, רעב ניכר, או מספיק כסף, היינו קונות סלט של דלורית ומתיישבות על המדרגות בחוץ לאכול אותו והזיכרון מהטעם הזה נשאר עד היום. שנים אחר כך כשלמדתי בבית הספר לבישול "בישולים", ניסיתי למשוך את אהרוני בלשון ולגלות מה היה שם בסלט הזה ואם כבר אז אולי גם כמה מתכוני איטריות. לא הצלחתי, הייתי צעירה וביישנית מדי לשאול באופן ישיר וגם נראה לי שאהרוני עדיין מחזיק כמה סודות באמתחתו. כמה הייתי רוצה שיפתח שוב את המקום ההוא, עם השולחנות בחוץ והמאווררים והתחושה של מסעדת פועלים מארץ רחוקה וטעימה במיוחד.
קראתי לאחרונה שדלורית מאד בריאה ועוד יותר בריאה כשהיא לא מבושלת, מיד החלטתי לנסות לשחזר את הטעם, ועכשיו אחותי, כשאני בארץ רחוקה, תאלצי לנסות בעצמך ולהגיד אם זה מספיק דומה.
אז צריך:
דלורית אחת גדולה
כוס חומץ אורז
ממתיק נייטרלי כל שהוא - מצאתי בחנות טבע סטיוויה נוזלית שבניגוד לאבקה, יש בה רק מרכיבים טבעיים, כלומר, סטיוויה, מים ותצמית זרעי אשכולית שמסתבר שזה חומר משמר טבעי, השתמשתי ב 20 טיפות, צריך לצאת מתקתק כמו חמוצים סיניים, תטעמו.
חצי כפית שמן שומשום
מלח
10 עלי נענע
חופן בוטנים
צ'ילי פלייקס (התבלין, לא אבקה אלא חתיכות קטנות של צ'ילי מיובש)
לעבודה: לקלף את הדלורית ולקחת קולפן שעושה פסים (ג'וליינים בשפה הגבוהה) ולהתחיל לקלף עד-דלא ידע.
לערבב את חומרי הרוטב, החומץ, הממתיק, המלח ושמן שומשום ולשפוך על הדלורית, לתת לעסק לעמוד לפחות שעה, ככה שזה בהחלט סלט שאפשר להכין מראש... גם למחרת זה סבבה.
לקלות את הבוטנים במחבת קטנה, כשמשחימים להוסיף צ'ילי כמה שואהבים, להוריד מהאש ולהעביר לקרש חיתוך לקיצוץ או לשקית ולהכות עם מערוך או כל כלי משחית אחר, אפשר גם במכתש ועלי.
לפני ההגשה לקצוץ את עלי הנענע ואז את הבוטנים, הצ'ילי והנענע מפזרים מעל ומגישים.
בתיאבון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה