במקום להילחם בהתמכרות למתוק

לפעמים בא לי מתוק. מה עושים כשבא מתוק? מוצאים משהו מתוק לאכול, פשוט לא?

 

אחד הסיפורים שאהבתי ומופיע גם בספר על תזונה אינטגרטיבית (אפשר להשיג אותו בארץ בעברית), בכל אופן בגרסא האנגלית, מספר על רופאת שיניים שהייתה בטיפול אצל ג'ושוע רוזנטל, מייסד ביה"ס לתזונה אינטגרטיבית. 

היא הייתה אצלו כדי להתמודד עם תשוקה עזה במיוחד למתוקים שהתעוררה אצלה כל יום אחר הצהריים. היא הייתה למעשה זקוקה לעזרה בהתמודדות עם התמכרות. התמכרות היא מצב פיזי ונפשי וכח רצון בלבד לעיתים רחוקות יכול לנטרל. אם כח רצון היה מספיק כדי להתמודד עם התמכרות למזון, אני מניחה שלא היה צורך בכל כך הרבה תוספים לדיאטות, דיאטנים ויועצים בתחום. 

במקרה הזה, הקושי היה גדול יותר לאור מקצועה של המטופלת. התחושה הקשה של להגיד למטופלים להמעיט באכילת ממתקים מחד ומאידך, כל אחר הצהריים "לרדת" על כמות מטורפת של ממתקים שחיכו לה במגירה במשרד, גרם לה להרגיש לא אמינה וצבועה כלפי עצמה וכלפי המטופלים שלה. 

העצה שקיבלה הרופאה מרוזנטל היתה לשלב מתוקים באופן מבוקר במהלך היום כדי לא להגיע לאחר הצהריים עם צורך עז כל כך במתוק. הוא הסביר על ההבדל בין פחממות פשוטות למורכבות, על החסרונות באוכל מעובד, למעט פסטה שהיתה אהובה עליה במיוחד, והיתרון בהגברת הצריכה של ירקות ודגנים.  

אולם, היה ברור כי במקרה זה, יש צורך בתחליף יותר ספציפי למתוק ולכן יעץ לרופאה לרוקן את המגירה במשרד מהממתקים ולהשתמש בסירופ אורז המכיל סוכרים מורכבים ופשוטים כשמתעורר הצורך במתוק, למרוח את הסירופ (הדומה לדבש או מייפל בצורה ובטעם) על פריכית אורז ולאכול במקום הממתקים. 

תוך חודשיים משינוי אופן האכילה, הצורך של הרופאה במתוקים, התאזן באופן דרמטי והיא אף התחילה להמליץ על הפתרון הזה למטופלים שלה שהתמודדו עם קושי דומה. 

יצא לי בשבוע שעבר להכין ממתק בבית, שזכה להתלהבות ומשלב מתוק עם דגן וקצת ערך מוסף. 

המרכיבים:

2/3 כוס חמאת שקדים

3 כפות מייפל (החבר'ה התלהבו, לדעתי אפשר פחות)

1 כפית תמצית ווניל

1/2 כפית קינמון

1 כוס שיבולת שועל (השתמשתי בעבה, אפשר להשתמש בדקה אבל לא באינסטנט)

1 כפות שוקולד צ'יפס (איזה סוג שאוהבים)

מערבבים כל יחד בקערה ומעבירים לנייר אפייה, מניחים מעליו עוד נייר אפיים ומשטחים עם מערוך לעובי של חצי סנטימטר. מכניסים למקרר לשעתיים ככה. חותכים ו.... זהו. שומרים במקרר כחטיף ונישנוש למקריי חירום (או לא חירום, או סתם כשבא).

בתיאבון.