שבוע בדרכים. משפחה. שני ילדים (ילדות במקרה שלי) ושני הורים. לאכול בריא זה אתגר בדרך, בעיקר בארה"ב. אין ארומה, אין ארקפה והמקומות שמקבלים את הציון הגבוה ביותר בכל המדריכים למטייל, בדרך כלל מגישים ארוחות כבדות מאד של בשר ותפוחי אדמה. רק אם תבקשו, תקבלו (אולי) פרוסת עגבניה.
הכינו אותנו מראש להיערך לדיסני, אז יצאנו לדרך עם סנדוויצ'ים, פירות, אגוזים ומים. באפקוט סנטר יש מסעדות מצוינות אז הזמנו מקומות מראש לאחת יפנית לארוחת צהריים ולמרוקאית בערב. תמיד אפשר לסמוך על כל ארוחה לא אמריקאית, שיהיו בה בחירות מגוונות יותר, גם לסועד הבריא.
במג'יק קינגדום לעומת זאת, אהההה, איך נתאר את זה בעדינות.... על הפנים (מספיק עדין?). אז לבנות קצת נמאס מהאוכל שהבאנו ונאלצנו להכנס לאחד ממתחמי המזון המהיר (כן, כן, לא הזמנו מקומות מראש ולא בדקתי מסעדות לעומק) והבנות אכלו את מה שכל הילדים אוכלים. שניצלונים וצ'יפס וכל זה. אני ניסיתי להתחכם ולקחתי סלט עם שרימפס, לא ממש קיבלתי ממנו את מנת הירקות שקיוויתי לה והייתי דיי רעבה גם אחר כך, מזל שנשארו סנדוויצ'ים של אבוקדו בתיק...
בשלב הזה קראתי לעזרת הפייסבוק, איך מסתדרים פה בדרכים? העצה הכי יעילה שקיבלתי היא להשתמש באינטרנט ולחפש "healthy eating in" בעיר בה אנחנו נמצאים. כשלא מצאתי משהו שנראה לי טעים, למזלי, מסעדות יפניות הן תמיד אופציה טובה בשבילנו. הבנות אוהבות מרק מיסו (בלי הירוקים והטופו בפנים כמובן) וסושי סלמון או סלמון אבוקדו. תמיד יש אדממה שכולנו אוהבים, מנות של ירקות ובכלל, אנחנו מסתדרים שם טוב. חוץ מהיפניות, מצאנו סופר בריאות שהחביא בתוכו מיני מסעדה עם מיצים בריאים, חומוס שעושים במקום וירקות טריים ואפילו חתכו לבנות עגבניות בדיוק איך שהן רצו. יצא לי לבדוק גם כמה תבשילי קארי ונכנסו למסעדה מקסיקנית שהסכימו להכין את הגאוקמולה בגירסא לא חריפה וידידותית לילדים. אז בסה"כ הסתדרנו, כשתמיד באוטו היו פירות ואגוזים למקרה שמישהו ירעב בנסיעה.
היה יופי של טיול החוף המזרחי, שבוע באוטו ובמלונות של הרגע האחרון (אפליקציה מומלצת למטיילים Hotels Tonight). ממזג אוויר מושלם בהתחלה, ליומיים של גשם, לוירוס שתקף את הקטנה ועבר, למזג אוויר טוב כשהיא כבר הרגישה טוב.
טבלנו מעט באוקיינוס, ראינו בגשם את דייטונה, עיר מרוציי המכוניות, את סוואנה וצ'רלסטון היפות ומירטל ביץ' (גם באמריקה יש ערסים, מסתבר) ונהננו ממזג אוויר מושלם בריצ'מונד (בירת וורג'יניה) ובוושינגטון, שם גילינו את פורט וושינגטון וג'ורג'טאון. אנחנו כל כך אוהבים טיולים כאלה, חורשים את אמריקה בדרכים האינסופיות, מדברים כמו שאף פעם לא יוצא כשהימים זורמים להם מהעבודה לבית וחוזר חלילה, צוחקים הרבה, שומעים המון מוזיקה (ופסי קול של סרטים של הילדות). משפחה שכזו, חוויות שכאלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה