השלב הבא: ניסוי לשבוע אחד

חלק מחווית הלימודים היא לנסות על עצמי כל מיני סוגים ואופנים של אכילה ולא אני לא קוראת לזה דיאטות. דיאטה זו מילה שאני אישית דיי מתעבת. 

לפני תחילת הלימודים ניתנו כל מיני אפשרויות לניסוי ואני החלטתי לנסות לחיות שבוע אחד בלי סוכר לבן. החלטתי לנסות את זה בעיקר כי מצד אחד זה היה נשמע לי קל לשבוע אחד ומצד שני זה היה נשמע לי בלתי אפשר בעליל לחיים שלמים. אז ניסיתי. הרשיתי לעצמי באותו השבוע להחליף את הסוכר רק בדברים בריאים כמובן, כמו מייפל ואגבה, (שלאחרונה גיליתי שהוא בעייתי, תיכף אסביר), סילאן ודבש. עוד חוק שאימצתי לעצמי היה, לא להמתיק איפה שלא חייבים. להפתעתי גיליתי שלוקח יומיים להתרגל לתה בלי סוכר.
ניסוי מאוחר יותר העלה שאם בכל זאת ממתיקים את התה באחד התחליפים הבאים, זה נורא מתוק בהתחלה, אבל אחרי כוס אחת שוב צריך כמה כוסות תה לא ממותק כדי לחזור לתלם.
עוד תגלית הייתה ברשימת המרכיבים של המון סוגי מזון, יש סוכר בשעועית ברוטב עגבניות, בלחמים, בקרקרים מלוחים, בסוגים מסויימים של קטשופ, בסוגים של רסק עגבניות ובקיצור הייתי צריכה לשים לב לרשימת המרכיבים של כל מזון שאני לא מייצרת או פשוט לייצר בעצמי את רוב האוכל שאכלתי. 

תלמידי בי"ס יסודי הכינו את זה...

אחרי שבוע הגעתי למסקנה שבעצם, זה לא כזה קשה לחיות בלי סוכר לבן ועם מודעות לקיומו במוצרים שאני קונה, אז פשוט המשכתי עם זה ובגלל תפיסת העולם שלי שאוכל הוא לא דת, אם תזמינו איתי במסעדה קינוח, אני לא אתן לכם לאכול לבד, אל דאגה...

השבוע הלימודים היו על שני נושאים עיקריים, פסיכולוגייה חיובית ואורח חיים צמחוני וטבעוני ומה היתרונות בסוג הזה של אכילה. המשימה השבועית הייתה לקחת צעד אחד קדימה את אופן האכילה שלי ולהקצין אותו לשבוע. בגלל שלפני כשנה הפסקתי לאכול מוצרי חלב (לא כולל קינוח על חשבונכם) ואני מנסה בזמני החופשי לא לאכול מוצרים מקמח לבן ובגלל שאני מאמינה באכילה לא קיצונית, כלומר, 90%-80% מהזמן לאכול בריא מאד וכשמתחשק לי משהו, אני זורמת עם זה. החלטתי שהשבוע אני אהיה טבעונית באמת. בלי לקחת ביס מהשניצל שהבנות הזמינו, בלי אותו קינוח מקרי במסעדה, באמת לשים לב. 

מאותו רגע אני לא מפסיקה לחשוב על אוכל! זה באמת מרגיש כמו המילה ההיא המתועבת שמתחילה בד׳. זה די מדהים כי ההרגשה שצריך להשגיח כל הזמן, גומרת אותי.

בחיי הרגילים אני יכולה להעביר ימים שלמים בלי לגעת במוצרים מהחי בלי להרגיש. עצם הידיעה שאני יכולה לגנוב ביס פה ביס שם בלי לחשוב על זה, או להשתמש בפסטו, בלי להסתכל אם יש בו פרמזן, הופכת את החיים שלי רגועים.

אבל משימה זו משימה ואני ממשיכה את השבוע. היום שבת והבוקר שלי התחיל עם פריכית אורז עם סירופ אורז (מתוק), אח״כ 40 דק בחדר כושר (כן, כן, אני משתפרת) וכשחזרתי ארגנתי לעצמי קערה עם דגני בוקר משיבולת שועל של Kashi בחלב שקדים עם תותים ופטל ובננה אורגניים. 

לצהריים הכנתי מרק עגבניות גדול עם אורז באותה שיטה מהפוסט של המרקים ואפילו עם עגבניות מרוסקות אורגניות שמצאתי אתמול בסופר. בין לבין יש בבית טחינה ו.... אני כנראה באמת חושבת כל הזמן על אוכל.... מעניין אם אשרוד את השבוע. אין ספק שאני לא טיפוס של 100%.... אבל אני כן 100% בטוחה שאחרי כל הנסיונות, אמצא את מה שמתאים בשבילי. אם אתם רוצים לנסות צעד נוסף בשביל הבריאות שלכם אחרי שכבר התחלתם להקפיד על מים, תבחרו משהו לנסות רק לשבוע אחד, למשל לאכול יותר ירקות, לוותר על סוכר, לאכול צמחוני/טבעוני, לאכול יותר אוכל של בית, רק לשבוע בלי התחייבויות, תראו מה זה עושה לכם לגוף ולנפש.

ולגבי האגבה תקראו פה.