אנחנו ניזונים ממזון, זה נכון, אבל יותר מהכל אנחנו ניזונים מהמערכות יחסים שאנחנו מנהלים, מהמשפחה, מהקריירה או החיים המקצועיים. אנחנו ניזונים מתפיסה הרוחנית שלנו וגם מהפעילות הפיזית שאנחנו עושים. אם לקום בבוקר לעבודה עושה לי כאב בטן ומכניס אותי לדיכאון, ברוקולי לא ממש יעזור, נכון?
השיעור הראשון שלמדתי בתחום הזה השבוע, הוא על מערכות יחסים. השיעור היה מרתק. בתחילת השיעור דיבר המרצה על נושא מאד אופנתי כרגע והוא כמה העולם החדש מבלבל בשביל גברים. זה מאד נכון. מערכות יחסים הן לא פשוטות גם ככה והיום הכל נראה עוד יותר מבולבל. וככה תוך כדי נסיעה באוטובוס לעבודה, זה מה שיצא לי:
העולם השתנה בשביל הגברים וקשה להם. קשה להם עם העצמאות הנשית, קשה להם עם האבהות, עם לשלב בין הכל ועדיין לצאת גבר. העולם של הנשים, לעומת זאת, הפך ממדוכא למבלבל.
קחו עצמאות אבל הילדים עליכן כי אנחנו עדיין קצת מבולבלים. תנו לנו להוביל, אבל אתן חזקות, חכמות ועצמאיות אז כשאנחנו מפשלים, קחו את המושכות.
תתייחסי לגבר שלך כמו גבר, תני לו להרגיש חזק, אבל תהיי בשליטה כי אם דברים ייצאו משליטה, הציפייה היא שתכנסי לעניינים ולא תתני לדברים להתרסק. תעזרי, תובילי, תפנקי, תבשלי, תנקי, תארגני, תבואי, תלכי... תזכרי ימיי הולדת, תתקשרי למשפחה ותהיי נחמדה, תדעי מה הילדים עושים בביה״ס ומתי המבחן הבא , תדעי מתי לעשות ומתי להרפות, מתי לתת הוראות ומתי לא לשלוט. ואם אפשר תוך כדי גם תדאגי לעצמך, אל תזניחי את הגוף ותהיי קצת סקסית, מה הבעייה? תדאגי לבריאות שלך וגם של כולם ובכלל זה האלף שלך בעולם, לא? תהיי יצירתית, תהיי חרוצה, כמה עלתה החולצה? קחי צעד אחורה עכשיו, בעצם עכשיו זה תורך. התבלבלת? טוב, כי אני אפילו כבר לא זוכרת מה שמך...
ואחרי כל זה מה שנשאר לי מההרצאה הוא משפט אחד שנחרט ואמר שמערכות יחסים, מכל סוג, הם לא חצי חצי. במצב של 50% 50%, אם צד אחר מחסיר, הצד השני נשאר במערכת יחסית חלקית, לא משנה מה הוא יעשה. מערכות יחסית הן 100% 100% (כמו חוזה "ביחד ולחוד" לעורכי הדין שביננו). אם צד אחד נמצא ב 80% היום זה לא אומר שהצד השני חייב להיות אותו דבר. שני הצדדים מושקעים תמיד ב 100%.
מזון למחשבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה